עיתון כפר ורדים א לה כפר 183 | המופשט מטהר את האדם

המופשט מטהר את האדם

 

על אהרון גלעדי ועבודתו, בעקבות התערוכה פנים אל פנים המוצגת בגלריה טל בכפר ורדים

עדי גרינפלד

התערוכה הראשונה לאמני ישראל במדינת ישראל שנערכה בנובמבר 1948 נרשמה בהיסטוריה גם כתערוכה שהביאה לפרישת קבוצה משמעותית מקרב חברי האגודה. פרישה שהביאה להקמת התנועה שנקראה "אופקים חדשים", והיא השפיעה על המשך התפתחות האמנות הפלסטית בארץ. מן התערוכה נעדרו 15 אמנים, מהבולטים והחשובים שיצאו זמן קצר לאחר מכן בגילוי דעת, שהיה לבסיס עקרונות התנועה החדשה. המודרניסטים פנו אל עבר המופשט, האל צורני, ודגלו באמנות לשם אמנות, art pour art, אמנות מתקדמת עם רוח הזמן.

הסיפור של פרישת חברי הקבוצה קשור להזדמנות להשתתפות אמנים ישראלים בביאנלה בוונציה בפעם הראשונה כנציגי מדינת ישראל. ההחלטה הייתה צריכה ליפול במהירות, כפי שסיפר מאוחר יותר הצייר יוסף זריצקי: כיון שהאוניה המתינה בנמל ולא היה זמן לכנס את אסיפת האגודה ולבחור את האמנים המייצגים על פי כלליה, הם נבחרו על ידי קבוצה קטנה שמנתה 17 ציירים שהציגו יחד כ-30 יצירות.
בעקבות אירוע זה קמה סערה גדולה סביב חברי הקבוצה, שבחרה את המשתתפים שבראשה עמד זריצקי. בעקבות אירוע זה ופרישתם של זריצקי וחבריו מן האגודה קמה תנועת "אופקים חדשים". אולם ניצני השינוי בכיוון וברעיונות היו כבר בתערוכות מוקדמות עוד החל משנת 1942.

גרעין הקבוצה החדשה השתתף בתערוכה הידועה "תערוכת השמונה", שנערכה בדצמבר 1942 בבית הבימה. תערוכת זו נחשבה לנקודת מפנה באמנות הישראלית כפי שהייתה מקובלת באותה תקופה. היו אלו אמנים צעירים שחיפשו מכנה משותף בחיפוש אחר דרך חדשה באמנות. בתערוכת השמונה השתתפו אריה ארוך, אהרון גלעדי, צבי מאירוביץ, אברהם נתנזון-נתון, אביגדור סטימצקי ויחזקאל שטרייכמן.
בפברואר 1947 נערכה תערוכה במוזיאון תל-אביב בה הציגו שבעה אמנים, ביניהם יוסף זריצקי ויעקב וכסלר. בתערוכה זו הוגדר כבר מניפסט אידאולוגי שפרסמו חברי הקבוצה ל"מגמה ברורה לאמנות המודרנית בהשפעת הציור הצרפתי יחד עם סגנון מקורי ששורשיו במציאות שלנו".

אהרון גלעדי השתתף בתחילתה של הדרך והקמתה של "אופקים חדשים". השתתפותו בשלוש תערוכות ראשונות של הקבוצה מצביעה על הכיוון של ציוריו לסגנון שנחשב באותה תקופה "מתקדם" ונוגע באבסטרקציה. הביקורות של ד"ר גמזו לאותן תערוכות בהן השתתף גלעדי בין 1942 ועד 1957 מצביעות על מרכזיותו בקבוצה: "זהו צייר רציני הנאבק קשה עם עצמו, הממצה תכופות את עצמו באכזריות אופיינית לאלה מקרב האמנים שאינם נוטים לקבל עליהם עולן של פשרות. גלעדי הוא עמקן, חקרן. הוא אינו מקבל החיים כעובדה מוגמרת אלא כנתונים בתהליך של תמורה מתמדת. אנשים ונופים, לחוד וביחד – מהווים את יסודות התמאטיקה העיקריים ביצירתו. אלה ואלה עטופים במין דוק של קרינה עוממת, שופעת רוחניות".
אהרון גלעדי נהנה בתקופה זו מתמיכה והכרה בקרב האמנים שהובילו את מגמות הציור, וזו גם אחת הסיבות להחלטתו לעזיבת קיבוץ אפיקים, שהיה ממקימיו.
בהמשך הדרך החליט גלעדי לפרוש מהקבוצה מסיבות שונות. ייתכן והושפע מהדומיננטיות של זריצקי בקבוצה, שדרש שינוי מתמיד בסגנון הציור של האמנים.

ניתן לראות בציורים מוקדמים של גלעדי נטייה אל המופשט, גם בתוכן החוזר על עצמו, שמהווה רק תרוץ ליצירה, כהגדרתו, וגם בדימוי ההולך ונמוג בתוך הרקע. גלעדי מתייחס אל המופשט מתוך רגשות מעורבים. הוא מעריך את הציור המופשט, כפי שהוא מתבטא באחד הראיונות, אבל לא רואה בו מטרה לשם עצמה: "כך גם המופשט בציור הטוב, מטהר את האדם. כן, לאמנות מופשטת במופשט הרוחני שבה, מטהרת בני אדם מהחולין החומרי היומיומי".
גלעדי נשאר נאמן לסגנונו האינטואיטיבי שחוזר תמיד לדימוי. הוא מצייר ללא התחשבות במגמות התקופה ומניפסט הקבוצה. מתוך דבקות בדרכו נשאר למעשה אמן פיגורטיבי ביסודו.

* בשבת 28.8 בשעה 12 תתקיים בגלריה טל הרצאה על אהרון גלעדי ואופקים חדשים. בהרצאה תוצג השוואה ליצירות אמנים אחרים מהקבוצה כמו מרסל ינקו, יוסף זריצקי, אביגדור סטימצקי, יחזקאל שטריכמן, אברהם נתון, יעקוב וקסלר ועוד, והשפעות הקבוצה על הדור הבא של אמנים.

שיח גלריה נוסף יתקיים בשבת חול המועד סוכות 25.9 בשעה 12.

אתם מוזמנים לבקר בתערוכה אהרון גלעדי פנים אל פנים, פרטים באתר גלריה טל www.talgallery.co.il.

בתמונה: עבודות של אהרון גלעדי

 

 


פתיחה עם ראוכוורגר

עשרות רבות של אורחים הגיעו לפתיחה החגיגית של התערוכה פנים אל פנים. הקהל כלל חובבי אמנות וקרובי משפחה של אהרון גלעדי. הצייר המוערך יאן ראוכוורגר (בתמונה), ידידו ותלמידו של גלעדי, הגיע במיוחד וסיפר לקהל על פגישתו הראשונה עם גלעדי, ימים ספורים לאחר שעלה ארצה: "המפגש הראשון שלי עם אמנות ישראלית היה עם אמנים בצפת, שציירו בסגנון מיושן. חשבתי לעצמי שאין לי מה לעשות כאן. למחרת נפגשתי עם גלעדי, למזלי, ואז נחשפתי גם לאמנות מודרנית, שהתאימה לרוח התקופה באירופה".

כתב וצילם: אייל כץ

   

חזרה לורדה ומדורים