עיתון כפר ורדים א לה כפר 183 | פתח דבר

פתח דבר


אמצע אוגוסט, והימים חמים מאוד. גל חום רודף גל חום ונראה שמגל לגל החום מגיע לשיאים חדשים. מישהו בכלל זוכר שפעם, לפני לא כל כך הרבה זמן, לא היינו צריכים מזגנים בכפר? אינני בטוח האם זה החום שעולה בהתמדה או אנחנו שנעשים מפונקים, וסביר להניח ששניהם גם יחד.

אנו לקראת סופו של הקיץ. החצב בגינתי החל לפרוח, והוא הראשון שמבשר את סוף הקיץ והתקרבותו של הסתיו. ראש חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, חודש של חשבון נפש שעל כל אחד לעשות עם עצמו. החל בראש חודש אלול וכלה ב"שמיני עצרת" (היום הנועל את חג הסוכות) נוהגים אנו לסיים את תפילת "שחרית" ואת תפילת "מנחה" בפרק כ"ז בתהילים, שתוכנו משקף את משאלות הלב של תקופת "הימים הנוראים" ומועדי תשרי. "לדוד ה' אורי" – הכוונה לראש השנה, בו מקווים אנו כי ה' יאיר פניו אלינו; "וישעי" – זהו יום הכיפורים, ובו תולים אנו ציפייה לישועת ה'. המשך הפסוק מדבר בעד עצמו: "ממי אירא? ה' מעוז חיי, ממי אפחד?... כי יצפנני בסכה, ביום רעה יסתירני בסתר אהלו, בצור ירוממני". כאן, כמובן, נרמזים הדברים לחג הסוכות. מנהג בישראל הוא לתקוע תקיעה אחת בשופר, עם סיומה של תפילת "שחרית", בכל אחד מימות החול של חודש אלול. תקיעות השופר בחודש אלול נועדו לעורר את הלבבות מן הקיפאון, האדישות, האטימות והציניות של כל ימות השנה, ולזעזע את העם לקראת "הימים הנוראים", כמאמר הנביא עמוס: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?".

אסיים בשירה של אהוד מנור "עד סוף הקיץ" ובתפילה שקולות השופר של חודש אלול יביאו לשחרורו של גלעד שליט בריא ושלם.

עד סוף הקיץ / אהוד מנור

ניסיתי להדביק את צעדיה ,
כתפה שוב בכתפי כמעט נוגעת .
חיכיתי לעיניה ,
חיכיתי לעיניה ,
מה עוד יכולתי לבקש
באמצע הרחוב ?
עד סוף הקיץ
אדע את התשובה ,
את פשר הקולות אלמד ,
את כל החלומות ,
אפתור את הפחדים
בסוף הקיץ שוב אשב בין ידידים .
אני רוצה פתאום לחזור הביתה
אבל צילה שוב בצילי כמעט נוגע .
הנה אנחנו שניים ,
שלובי צילי ידיים ,
מה עוד יכולתי לבקש
באמצע הרחוב ?
עד סוף הקיץ . . .
נדמה לי שראיתי את עיניה
נחות עלי בדרך מול השמש
באור בין הערבים
היה לי רגע בית
מה עוד יכולתי לבקש
באמצע הרחוב
עד סוף הקיץ . . .

קריאה נעימה
ניר שילה

 
   

 חזרה לורדה ומדורים