עיתון כפר ורדים א לה כפר 183 | ניצחונות באולימפיאדה

ניצחונות באולימפיאדה

 

שבט עפר סיים עוד צפונבורי מוצלח, עם מחנה בנושא האולימפיאדה, שלל פרסים ושיאים מספריים חדשים

איריס איינשטיין

כמעט מחצית מבני הנוער של כפר ורדים בגילאים הרלבנטיים יצאו עם שבט עפר ל"צפונבורי", מחנה הקיץ של תנועת הצופים בהנהגת צפון. כ-415 חניכים, מדריכים ופעילים בילו במשך כשבוע ואף יותר ביער הזורע, במה שנחשב לשיאה של שנת הפעילות בצופים.

הנושא המרכזי של המחנה השבטי היה אולימפיאדה, נושא שנבחר על ידי כלל החניכים בבחירות דמוקרטיות לפני מספר חודשים. מערכי ההדרכה נבנו סביב הערכים שקשורים לאולימפיאדה ולספורט, ועסקו בנושאים כמו מכבייה, אולימפיאדת נכים ועוד. וכמובן, כל המבנים נבנו בהשראת האולימפיאדה. שער המחנה, למשל, היה שחיין פרפר ענק, שמוטת זרועותיו השתרעה לאורך 25 מטר. התורן היה מבנה הנדסי מורכב ששילב מספר אלמנטים במכניזם מורכב עד להנפת הדגלים: כדורגל שנפתח לשניים, ומתוכו יוצאת מתעמלת (רומנייה! קראו לה נאדיה קומנצ'י). המתעמלת עושה מספר תרגילי מתח סביב סנאדה, ומשחררת שחיין שקופץ לבריכה האולימפית ואז מעלה תיבה ובה לפיד אולימפי קטן. ממש כמו באולימפיאדה, חניך מצטיין לוקח את הלפיד, "מבעיר" את הלפיד הגדול במתקן מסתובב, והסיבוב גורם למשיכת הטבעות האולימפיות ועליהן דגלי המדינה ותנועת הצופים אל מרכז רחבת המסדרים.

ככה זה נראה בשטח:

ראש השבט, מנחם מרגוליס, שמח לבשר כי השבט זכה השנה בחמישה פרסים: בנייה מהירה, הדרכת ילדי כיתות ד', פרס הנהגה לשבט שעשה את ההתקדמות הגדולה ביותר בתחומים שונים, וכמובן פרסים למבני שער והתורן.

קצת נתונים

זו השנה ה-19 ששבט עפר משתתף במחנה ה"צפונבורי". המחנה נמשך בסך הכל 10 ימים, והשתתפו בו כאמור 415 חניכים. 51 חניכי כיתות ג' הגיעו ליום אחד. 112 חניכי ד'-ה' שהו במחנה 4 ימים. 125 חניכי כיתות ו'-ח' בילו במחנה 5 ימים. 7 חניכי צמי"ד (בעלי צרכים מיוחדים) שהו במחנה 3 ימים, כולל ביום האחרון של החלוץ, בו מקימים את המתקנים לשאר השבט.

שכבות ט'-י"ב (השכב"ג – שכבה בוגרת) שוהים במחנה 10 ימים. הם מגיעים מספר ימים לפני כל החניכים כחלוץ, כדי להכין את השטח ולהקים את המתקנים השבטיים לקראת הגעתם של החניכים.

שכב"ג עפר שימש השנה כ"חלוץ הנהגתי" והקים גם את המתקנים ששירתו את כל השבטים בהנהגה. ולכן הגיע החלוץ של השבט יום לפני החלוץ של שאר השבטים. במחנה כולו השתתפו כ-2,000 חניכים מהנהגת צפון, כששבט עפר היה השבט הגדול בהנהגה.

אירועים אלימים

על הצלחתו של המחנה העיבו מספר גילויי אלימות בשכבת כיתות ה', גדוד מצולות. לאור האירועים, תתקיים בימים הקרובים אסיפת הורים בהשתתפות המדריכים והנהגת השבט.

מרכזת חדשה

מרכזת השבט הבוגרת ליאת הופמן עוזבת את תפקידה לטובת לימודים לאחר שנה בתפקיד. תחליף אותה שני דוידוב, שבדיוק כמו ליאת היא בוגרת השבט שחזרה אליו לאחר השירות הצבאי. שני שימשה בשנה האחרונה כמדריכת שכבה. המרכז השני, אמיתי פוקמן, ימשיך בתפקידו זו השנה השלישית ברציפות.

 

בתמונה: שער המחנה. שחיין פרפר עם מוטת ידיים של 25 מטר
צילום: אסנת פרצי

 

 
   

 

אמא מבשלת / יעל שטרן

תמיד ידעתי: כשהבן שלי יגיע לצפונבורי בפעם הראשונה אני אגיע לבשל. מסורת משפחתית. בני הבכור, רועי, סיים כיתה ד' השנה ויצא יחד עם חבריו בשבט למחנה. יום למחרת התייצבתי עם חברות ליום בישול. המפגש הראשוני עם רועי היה מרגש. כל אמא שהגיעה חיפשה את הילד שלה והחיבוק אחרי "לילה ראשון בלי אמא" היה מיוחד, וכלל אפילו קצת דמעות של התרגשות מצד שנינו. רק החיבוק הזה כבר שווה את כל המאמץ (יום חופש מהעבודה, לדאוג לילדים האחרים שלי שילכו לחברים אחרי הקייטנה).
המחנה שהקים השבט היה מדהים! כל הרבה מבנים מסנאדות! וואו, כמה השקעה, חשיבה ותכנון. כמו שהגענו, חברי השכב"ג הפעילו את הצעירים בשירי מורל והאווירה במקום הייתה שמחה ומיוחדת. חייבים להיות שם כדי להבין. באותו יום התקיימה תחרות "בנייה מהירה" וניתן היה לשמוע היטב (אנחנו היינו במטבח כמובן) את העידוד של השבט וקריאות השמחה לאחר הניצחון. כולם נראו עסוקים כל הזמן, כולל הצעירים, ועם זאת הכל נראה רגוע. מוסיקה ברקע, פעילויות רצופות, שמחה אמיתית ושירי מורל שונים ומשונים.
על המטבח הייתה אחראית מיכל מהשכב"ג, שתקתקה את העניינים כמו גדולה. אני מצדיעה לה, אחריות עצומה על כתפיים של נערה אחת, שעמדה במשימה בצורה מדהימה!

חוויות הבישול, או יותר נכון חוויית החיתוך היא נפלאה, למרות שזה לוקח שעות. לדעת שאנחנו טורחות ועמלות עבור כל הילדים של השבט. לדאוג שלא יהיו רעבים. אם ילד לא אוהב שקשוקה, למשל, ננסה למצוא לו תחליף אחד. העיקר שיעלו חיוך על השפתיים. קשה לקלוע לטעמם של כולם, במיוחד שאנחנו לא אלו שמחליטות על התפריט. אנחנו רק עובדות כאן.

7 שעות עבודה עברו במהירות. העייפות הורגשה רק אחרי שהתיישבנו לרגע, מתישהו בשעות אחר הצהריים. המורל של כולנו במטבח היה גבוה, הילדים הפרטיים שלנו שמחו שהיינו שם ברקע, רכשנו ניסיון (היינו שלוש אימהות טריות בצפונבורי) ואין ספק שנחזור גם בשנה הבאה.

 

חזרה לחדשות