עיתון כפר ורדים א לה כפר 185 | תיאטרופאן

תיאטרופאן

   

פאניה גרינשפון, במאית תיאטרון חברתי, הקימה בכפר ורדים את "תיאטרופאן", חוג ללימוד תיאטרון לנוער ומבוגרים. בעקבות הצלחת התיאטרון היא מקווה לייסד פסטיבל תיאטרון חברתי, שאליו יגיעו הצגות מכל הארץ

קרן דרוקמן אדיב

"יש כל כך הרבה פעילות בכפר ורדים, ברבדים שונים וגילאים שונים", אומרת פאניה בסיפוק. "זה עניין של בחירה של מה ואיך רוצים לראות את היש. אבל לצערי, לפעמים אנשים בוחרים לראות את האין".

פאניה גרינשפון נולדה בקישינוב שבמולדובה וכבר מגיל צעיר היא פיתחה משיכה למשחק ולבימוי. במהלך חייה היא החליטה לעלות לישראל ולשם כך היא הקימה גרעין של השומר הצעיר כדי למשוך צעירים וצעירות נוספים לצורך מטרת העלייה. את בעלה שי היא הכירה בקישינוב, לשם הוא הגיע כדי ללמד עברית דרך הסוכנות היהודית. בשנת 1992 היא עלתה לארץ עם קבוצה ראשונה של הגרעין והם שוכנו בקיבוץ עין השופט. לאחר חתונתה עם שי, הם עברו לצפון והתאהבו בכפר ורדים.
כיום היא במאית, מנהלת מגמת תיאטרון באורט מעלות, מתנדבת בבית בחורש ומעבירה חוגים לגיל הזהב, לילדים ובני נוער בסטודיו לתיאטרון בכפר ורדים. "תיאטרופאן", החוג לתיאטרון שהקימה פאניה, מבוסס על שיטת תיאטרון חברתי בשיטת הפורום. "ל"תיאטרופאן" יש משמעויות רבות," אומרת פאניה. "תיאטרון ה"פן" fun)) במובן הכייפי של המילה, תיאטרון "בפן אחר" בעל פנים מרובות, וכמובן זה קיצור של שמי פאן (פאניה)".

מה זה למעשה תיאטרון חברתי בשיטת הפורום?

"הבסיס התיאורטי הוא "תיאטרון המדוכאים" שאותו ייסד אוגוסטו בואל, במאי ברזילאי. התיאטרון שנעשה עד היום הוא תיאטרון שמדכא את הקהל באופן מסוים. השחקן העומד על הבמה נמצא באור ואילו הקהל נמצא בחושך. האמת נמצאת אצל השחקן, ולקהל כצופה אין אפשרות לומר את דעתו אלא רק להביט ולקלוט את האמת של השחקן. הגישה של תיאטרון חברתי שונה באופן מהותי. על-פי שיטת הפורום, כל הצגה מוצגת פעמיים. בפעם השנייה, מוזמנים הצופים לעצור את ההצגה ולנסות דרך אחרת מזו שבחרו הדמויות בראשונה. השחקנים מתחילים לאלתר ומראים מה ההשלכות של אותו שינוי ומהם האפשרויות שיכולות להתרחש בעקבות ההתערבות. הרעיון לא נועד לשעשע, אלא לעשות אימון לחיים."

את מרגישה שאפשר לעשות שינוי אמיתי?

"אתן דוגמא מההצגה 'מפעל המוות'. המחזה נכתב בעקבות כתבה בעיתון על מפעל פרוטרום בעכו ומתוך העדויות של העובדים על הנזק הבריאותי שנגרם להם ולתושבים באזור. כיום המפעל סגור, אך הנזק הסביבתי קיים. מה שעשינו הוא לעלות לדיון ציבורי את הסיפור ולתת במה לדעות שונות בנושא. כשהופענו עם ההצגה בכפר ורדים מול קהל של 80 איש, בלט הרצון של הצופים לעלות לבמה ולהשפיע ולשנות. היה מעניין לראות את הקהילה הדעתנית בישוב, שביקשה לקום ולהשפיע."

מתוך כל העשייה הרבה, איזה הישג את זוכרת במיוחד?

"אני יכולה לציין הרבה הצגות והישגים, אך מה שזכור לי במיוחד היא הצגה שנבחרה להשתתף בפסטיבל תיאטרונטו ביפו בשנת 2009. מתוך 120 הצגות מועמדות נבחרו 10 הצגות ואנחנו נכללנו ברשימה. נכנסנו למגרש של הגדולים עם הצגת היחיד "קברניט העץ". יעקב אגמון, שהיה יו"ר השופטים בחר בהצגה, אני ביימתי את המחזה שכתב בוב זאבי, ונאהד באשיר שיחק."

מה החלום שלך מבחינה מקצועית?

"החלום הוא להביא לכפר ורדים מסורת של פסטיבל אחת לשנה של הצגות "פורום" בתיאטרון חברתי לנוער. זה יכול להיות מדהים לראות ברחבי הישוב פינות מיוחדות שבהן יעלו הצגות רחוב, שילוב מרתק בין תרבות לתיירות. זהו מודל שקיים בברצלונה ואני מאמינה שניתן להרים פרויקט כזה, זה עניין של זמן ואני אעשה גם את זה", מבטיחה פאניה.

בתמונה:
תיאטרון בכיף. פאניה גרינשפון והקלעים