עיתון כפר ורדים א לה כפר 185 | "לאזור עדיף תפן עצמאית"

"לאזור עדיף תפן עצמאית"


ירון קמחי, ראש המועצה התעשייתית מגדל תפן, מסביר את ההיגיון ברשות מקומית שהיא אזור תעשייה, ומנסה לשכנע שהכנסות מארנונה זה לא הכל: "כשאני משווה לאזורי תעשייה אחרים בפריפריה, אני רואה שהתרומה של תפן ליישובי הסביבה הרבה יותר משמעותית". ראיון

אייל כץ

בכל העולם יש בסך הכל שתי רשויות מוניציפאליות שאין בהן כלל בתי מגורים, והתושבים היחידים שלהם הם מפעלי תעשייה. אחת מהן היא המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, וגם השנייה שוכנת בישראל – המועצה המקומית התעשייתית רמת חובב שבנגב. המועצה המקומית מגדל תפן קיימת מ-1991, ותושבי הסביבה מכנים אותו "אזור התעשייה תפן", או בקיצור "תפן". בשנים האחרונות טוענים כל ראשי הרשויות בסביבה כי אין היגיון ציבורי לרשות מקומית תעשייתית עצמאית, וכי יש לספח את אזור התעשייה לרשויות השכנות, כמוקר הכנסה מהארנונה שמשלמים המפעלים.

איפה הכסף?

ואכן, המחשבה הראשונה שעולה היא "לאן הולך כל הכסף"? למועצת מגדל תפן אין הוצאה על חינוך, רווחה, או תרבות, פינוי האשפה קל יותר, ארנונה לעסקים גבוהה לרוב מארנונה למגורים, והשטח הבנוי של כל מבנה גדול יחסית. לרוב, ערים ורשויות מקומיות מתייחסות אל אזורי המסחר והתעשייה שלהן כמקור תקציבי חשוב, וניתן לומר שאזורי תעשייה "מחזיקים" לא מעט יישובים.

ירון קמחי, ראש מועצת מגדל תפן, המועצה שלך צריכה להיות עשירה מאוד.

"זה דימוי שיש לאנשים. תפן, ישר מתקשר לסטף ורטהיימר, וורן באפט ודומיהם. האמת היא שאנחנו מועצה קטנה, עם פחות מ-10 עובדים וגם לא כולם במישרה מלאה. הרעיון הוא להביא תעשייה לפריפריה. לרוב זו משימה של הממשלה. ואיך היא עושה זאת? למשל, נותנים לאינטל 4 מיליארד שקלים כדי להביא אותם לקרית גת. במקרה שלנו ציירו 'קו כחול' (גבול מוניציפלי), מינו ראש מועצה שכל מה שמעניין אותו זה תעשייה, ותפקידו לייצר מקום אטרקטיבי לתעשיינים. אנחנו משתדלים להוריד עלויות, לגבות מהמפעלים ארנונה נמוכה ולספק להם רמת שירותים גבוהה. בתור רשות עצמאית אנחנו באמת יכולים להיענות במהירות לכל בקשה של המפעלים ולתת להם את השירות הכי טוב שניתן, וזה דבר גדול".

אבל אזור תעשייה כמו שלך מחזיק בדרך כלל יישוב שלם. איפה ההיגיון הציבורי באזור תעשייה שהוא רשות עצמאית?

"זו טענה שעולה, אבל היישובים שסמוכים לנו נהנים מתפן, גם אם באופן ישיר אנחנו לא מעבירים ארנונה. יש קרוב ל-10 אלפים איש שמועסקים בתפן וסביב תפן. 5,000 איש עובדים ממש בתפן והנוסחה המקובלת אומרת שעל כל עובד תעשייה יש עובד שירותים בסביבה הקרובה".

אבל גם אזור התעשייה של עכו, למשל, מספק מקומות עבודה באופן דומה, ועדיין עיריית עכו נהנית גם מהכנסה גבוהה של ארנונה.

"אתה רק שוכח שעכו היא ליד הים, ליד מפרץ חיפה והנמל. לפה אף מפעל לא היה בא בלי היתרונות שאנחנו מציעים. בזמנו, כולם העריצו את שאול עמור ז"ל, ראש עיריית מגדל העמק שהצליח להביא לעיר שלו הרבה מפעלים. הוא היה ידוע בכך שבעל מפעל יכול היה להתקשר ישירות אליו באמצע יום עבודה או אפילו באמצע הלילה, ועמור מיד היה דואג לכל צרכיו. אבל ברוב המקומות יש מנהל אזור תעשייה, שאין לו סמכויות של ראש רשות והוא צריך להיאבק על תקציבים ועל תשומת לב מול חינוך, תרבות, רווחה וכו'. לנו בתפן יש רק תעשייה בראש, ואת כל הסמכות לעשות מה שצריך למענה".

ועדיין, היישובים הסמוכים לתפן, כמו כפר ורדים, כסרא, סמיע, ג'ת וינוח היו שמחים לקבל קצת ארנונה מהמפעלים שכאן.

"למועצה שלנו לא נשאר עודף תקציבי לחלק. המחירים כאן נמוכים, 20 עד 30 שקלים למ"ר בנוי לשנה. אבל כל יישוב נהנה מהשכר של העובדים. סקר שערכנו מלמד שהמפעלים בתפן משלמים 800 מיליון שקלים בשנה שכר ברוטו. זה כסף שחוזר ליישובים בארנונה, מסחר, תרבות ועוד".

אתה יודע שכל ראשי היישובים אומרים שהמצב הזה פשוט לא יעלה על הדעת.

"במקרה אני עושה עכשיו את עבודת הדוקטורט שלי על אזורי תעשייה בפריפריה. אני עורך שם השוואות בין שלושה אזורי תעשייה: תפן, אזור תעשייה בר לב ואזור התעשייה צ.ח.ר (צפת, חצור, ראש פינה). אני בודק את השפעתם של אזורי התעשייה על היישובים. כשאני בודק למשל גידול אוכלוסין ב-15 השנים האחרונות, אני מגלה שמעלות גדלה ב-81% ואילו צפת -36% בלבד".

ואם אשאל את שלמה בוחבוט בזכות מה נובע הגידול, הוא ישר יגיד בזכות תפן?

"אני מניח שקודם כל הוא יגיד שכראש העיר הוא ניהל אותה היטב, דאג להביא עולים, בנה שכונות חדשות וכן הלאה. אבל הוא גם יציין שיש פרנסה טובה באזור".

כמה עובדים ממעלות יש בתפן?

"יותר מרבע מכוח העבודה של מעלות עובדים בתפן. כ-2,000 עובדים מתוך 7,300".

ומיישובים אחרים בסביבה?

"כסרא 40% מכוח העבודה, כפר ורדים 20%".

היינו בדוקטורט שלך. אילו עוד נתונים עולים מההשוואה?

"בדקנו את השכר הממוצע ביישובים שסביב אזורי התעשייה. בשנת 1992 היה השכר הממוצע במעלות 53% מהשכר הממוצע במשק, וב-2006 הוא הגיע ל-84%. זו עלייה דרמטית. בצפת באותן שנים הייתה עלייה מינורית מ-61% ל-70%. אתה בעצם אומר לי בוא תהיה כמו צ.ח.ר, והתשובה שלי היא בוא ותראה מה צ.ח.ר עשה ליישובי הסביבה ומה תפן עשה. אזור התעשייה שלנו מספק תעסוקה לאחוז ניכר מאוכלוסיית הסביבה, יש גידול אוכלוסין וגם השכר הממוצע באזור עולה באופן ניכר. ראה גם את כסרא-סמיע. למיטב ידיעתי הוא היישוב הדרוזי היחידי שעומד בתקציב מאוזן. זה כמובן נובע מצוות טוב שיש שם ברשות המקומית, אבל גם מיכולתם של התושבים לשלם. 40% מכוח העבודה של כסרא-סמיע עובדים בתפן וסביבתה בשכר הוגן. כתוצאה מכך אחוז גביית הארנונה עולה והרשות יכולה לנהל את היישוב בצורה נורמלית. ולכן תפן היא כלי של הממשלה כדי להביא תעסוקה לפריפריה על כל המשתמע מכך, ולדעתי זהו כלי מוצלח. כשאני מסתכל על ההשוואה לאזורי תעשייה אחרים בפריפריה, אני רואה שהתרומה של תפן ליישובי הסביבה הרבה יותר משמעותית. לכן האזור רק יוצא נשכר מהמצב ולדעתי עדיף לו תפן עצמאית".

אז אם הכל כל כך טוב, איך זה שרק בישראל יש אזורי תעשייה שהם רשות עצמאית? למה בעולם עוד לא אימצו את המודל?

"כנראה שזה הראש היהודי שממציא לנו פטנטים".


בתקופה האחרונה אתה משתמש בשירותים של משרד יחסי ציבור. למה בעצם?

"הסביבה שלנו מרובה בערוצי תקשורת, והדרך להתנהל מולם היא לעבוד עם גוף מקצועי. עלות השירות היא כמעט זניחה, כמה אלפי שקלים בשנה".

דילמת הניטור

טענות נוספות המופנות כלפי אזור התעשייה תפן נוגעות לנושאי זיהום ואיכות סביבה. לפני כשנתיים אף הוקם פורום משותף לנציגי תפן ויישובי הסביבה. בעקבות פעילות הפורום בוצע סקר על ידי ד"ר ברננדה פליק שטיין, הנחשבת לברת סמכא בתחום איכות הסביבה. בסקר כמה המלצות, ובראשן הקמת תחנות ניטור. קמחי: "נושא איכות הסביבה נמצא גבוה מאוד בסולם העדיפויות. אנחנו מטפלים באופן שוטף בכל בעיה שמתעוררת, עושים ניטור קבוע במפעלים שעלולים להיות מזהמים, וכשמתעוררת בעיה נקודתית אנחנו מטפלים בה בצורה מהירה. כיום יש לנו דיאלוג עם תושבי הסביבה. בעבר היה נתק בין המועצה לתושבים השכנים וכתוצאה מכך נוצר חוסר אמון, שגם נוצל לרעה על ידי כל מני גורמים. המצב הזה השתנה, בין השאר בזכות הפורום המשותף".

הוא עדיין פעיל?

"פורמלית כן, אבל בפועל הפעילות מתקיימת באופן וירטואלי. כל הנושא מופיע באתר המועצה".

בכפר אומרים שזה יפה מאוד שהזמנתם את הסקר, רק ששם נעצרתם ואתם לא מיישמים את המלצותיו.

"זה לא נכון. מה שד"ר פליקשטיין אמרה, זה שהמפעלים עומדים ממילא בסטנדרטים מחמירים יותר מאלו של המועצה, והיא המליצה לנו ליישר את הסטנדרט לפי מה שקורה בפועל. אכן אימצנו את הטנדרט המחמיר יותר".

מה לגבי תחנות ניטור קבועות?

"זה עניין תקציבי. זה יקר, וכאן האינטרס הוא ציבורי. אנחנו מנסים למצוא פתרון למימון, אולי במסגרת האשכול האזורי. אני לבד לא יכול לעמוד בהקמה של תחנות ניטור ותפעולן. אגב, אני גם לא בטוח שבאמת צריך את זה, כי אפשר להסתפק בתוצאות של תחנות ניטור ניידות שמגיעות מעת לעת. אבל תחנות קבועות אולי יעזרו לאנשים לישון עוד יותר טוב בלילה".

יש תוצאות מהזמן האחרון?

"ניידות ניטור שביצעו כאן בדיקות מצאו תוצאות טובות".

איך בכלל משתלבת המועצה בתרומה לאזור?

"אנחנו חברים באשכול, והתרומה שלנו מתבטאת במיוחד בקטע של תעסוקה והכשרה מקצועית. אני בקשר טוב עם כל ראשי הרשויות בסיסה, ולמשל עכשיו אנחנו בודקים אפשרות לשיתוף פעולה עם כסרא סמיע. בכביש המחבר את פקיעין עם כסרא סמיע יש אזור תעשייה שהוקם בהשקעה גדולה ועומד היום ריק כי לא הצליחו לשווק אותו. אני בדיאלוג עם ראשי הרשויות הרלוונטיים, ואנחנו מבודקים אפשרות של הפעלה משותפת, כלומר שאנחנו נעזור להם בשיווק ובניהול של אזור התעשייה. אם נגיע להבנות, כולם ייצאו נשכרים".

איך אתה רואה את האזור בעוד חמש שנים?

"אני רואה את הפעילות הממשלתית בתקופה האחרונה בצורה חיובית. יש גם השקעה בתשתית ובתחבורה, בהחלטת ממשלה על השקעה משמעותית במיעוטים. אלו שלושה נושאים חשובים מאוד לפיתוח האזור. כביש 6 אמור להגיע בעוד 5-5 שנים לכברי, הרכבת אמורה להגיע לכרמיאל וזה יקרב את הצפון למרכז. הדברים האלו יכולים להביא תנופה גדולה לאזור שלנו, במיוחד מהיבט של תעשייה. במרכז קשה מאוד לעשות היום תעשייה, ואני מניח שהרבה תעשיינים יגלו את היתרונות שיש לצפון להציע. אם גם התיירות תתפתח ויהיו עוד עורקי תחבורה הצפון יפרח. לגבי תפן, אנחנו נמצאים במצב של עודף ביקוש. יש תוכנית להרחבה של עוד 600 דונם נטו (400 נטו) ועוד לפני שנעשו פעולות שיווק יש ביקוש ל-200 דונם מתוכן, כלומר כמחצית ממה שיהיה לנו להציע. המשמעות היא עוד מאות מקומות עבודה ואפשרות לאנשים נוספים להגיע לגליל ולהתפרנס בכבוד".

בתמונה:
קמחי. פעילות ממשלתית חיובית