הגליל בעוד חמש שנים | ניר שילה

ייחודו של הגליל

לאתר א-לה כפרצרו קשר 

 

הכותב הוא ניר שילה, טייל גיאוגרף ואנתרופולוג, איש הגליל ב-20 השנה האחרונות, עוסק בתיירות והעורך האחראי של א-לה כפר 

 

 

למרות התיאור ההיסטורי שמלמד שלאורך אלפי שנים היה הגליל אזור שולי ולא חשוב במרחב, לדעתי המציאות של השנים האחרונות בארץ ובעולם מוכיחה שיש תפקיד משמעותי לאזורים מסוגו של הגליל 

 

 

הגליל הוא אזור מיוחד במינו בארץ ישראל. אמנם אפשר לציין כל איזור בארץ כ"מיוחד במינו", אך ההבדל בין הגליל ליתר חלקי הארץ וסטיותיו מן התופעות הפיסיות והחברתיות בארץ הם גדולים יותר מאשר בכל אזור גיאוגרפי ותרבותי אחר. הייחוד של האזור נובע ממספר גורמים: ריבוי צורות הנוף שבו, מגוון העדות, הדתות, התרבויות והאוכלוסיות המיישבות אותו, ההיסטוריה המיוחדת שלו וצורות ההתיישבות המגוונות המצויות בו. 

בתולדות בני ישראל למן ימי אברהם ועד לסוף התקופה המתוארת בתנ"ך, לא נרשם אירוע מרכזי כלשהו שהתרחש בגליל. אלמלא חי ישו בגליל והטיף על שפת הכנרת, לא הייתה משמעות כלשהי לשם המקום בעיני העולם, ממש כפי שאירע לעילם. מה עוד שהגליל מוזכר שש פעמים בלבד במקרא ואילו עילם לעומתו מוזכרת 13 פעמים. על פי מסורות סיפורי כיבוש הארץ, חילק יהושע את הגליל בין שבטי יששכר, זבולון, אשר ונפתלי. למעשה לא זכה מחוז זה, ככל הנראה, להיות עברי ממש בשום תקופה.  

בתקופה מאוחרת יותר, אחרי נפילת ירושלים, הפך הגליל (התחתון בעיקר) מקום מקלט ליהדות. לשם נמלטו חברי הסנהדרין, וכאן נכתבו חלקים נכבדים מן התלמוד. 

לאחר נפילת האימפריה הביזנטית התרוקן הגליל כמעט לחלוטין מתושביו היהודים. משפחות בודדות התרכזו בערים הקדושות טבריה וצפת. בתקופה הצלבנית הפך הגליל לאזור חשוב והוקמו בו תשתיות, 

מבצרים ומוסדות דת נוצריים, ששירתו את עולי הרגל הנוצריים והחילות הצלבנים. בהמשך, בתחילת התקופה העותמנית, התפתחה בגליל התנועה הקבלית סביב העיר צפת. בתחילת דרכה של התנועה הציונות הוקמו בגליל המזרחי מספר מושבות: גיא אוני, ראש פינה, יסוד המעלה, עין זיתים, משמר הירדן, מחנים, מטולה, כפר גלעדי ותל חי. מאוחר יותר הוקמו היישובים נהריה, חניתה, מצובה, אילון, יחיעם וסאסא. בתוכנית החלוקה שעליה התבססה ההצבעה באו"ם ב-29.11.47 חלקים נרחבים של הגליל לא נמצאים בתחומי המדינה היהודית. רק אחרי מלחמת העצמאות התקבע קו הגבול הבינלאומי בינינו לבין לבנון וסוריה, פחות או יותר כפי שהוא כיום והגליל כולו הפך להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. מאז ועד היום הכריזו כל ממשלות ישראל ללא יוצא מן הכלל על מחויבותן לגליל ולפיתוחו. 

כשאני מסתכל לעתיד, לחמש השנים הבאות עלינו לטובה, ומנסה לנבא את שיקרה לגליל אני אופטימי. למרות התיאור ההיסטורי שמלמד שלאורך אלפי שנים היה הגליל אזור שולי ולא חשוב במרחב, לדעתי המציאות של השנים האחרונות בארץ ובעולם מוכיחה שיש תפקיד משמעותי לאזורים מסוגו של הגליל. אני מאמין שהמדינה משנה בעל כורחה את ההתייחסות לאזור ולתושביו. שינוי זה מגיע מלמטה: תושבי המדינה "גילו" את הגליל, מבינים את חשיבותו ומעוניינים בפיתוחו תוך שימור אופיו הייחודי. אני מקווה ומאמין שבשנים הקרובות יצליחו הגופים העוסקים בפיתוח הגליל לאגם את המשאבים, לתאם בין הגופים והרשויות השונות הפועלים כיום כל אחד בנפרד, לגייס את הכספים הדרושים ולאפשר גם ליזמים פרטיים לפעול במסגרת פיתוח הגליל. אני חושב שלנו, תושבי הגליל, יש תפקיד חשוב בהליך הזה ועלינו לדרוש להיות שותפים לו באמצעות הרשויות המקומיות, האזוריות והערים ובאמצעות העמותות הרבות הפועלות כבר כיום בנושא.  

זכיתי להיות שותף, כתושב, ליוזמה יישובית בגליל, אשר לדעתי מסמנת את הכיוון הרצוי להמשך חיזוקו ופיתוחו של הגליל בעתיד – כפר ורדים. היישוב שלנו הוא דוגמה למה שצריך וניתן לעשות. במקביל יש לדאוג למקומות תעסוקה שימשכו תושבים חדשים לגליל ויספקו תשובה גם לתושבים הוותיקים של האזור. חשוב גם לטפל ביישובים ובכפרים הוותיקים, הן של האוכלוסייה היהודית והן של האוכלוסייה הערבית. 

אני מעודד מאד מהצורה בה מתפתחת התיירות בגליל בשנים האחרונות. תעשיית התיירות היא אחת התעשיות שמתפתחות בקצב מדהים במאה ה-21. מלימוד וממחקרים במקומות שונים בעולם נראה שזו התעשייה הטבעית והמתאימה ביותר לאופיו של הגליל. בנוסף יש לעודד תעשיות עתירות יידע לעבור לגליל, כך נצליח לפתח ובמקביל לשמור על הטבע, איכות הסביבה ואופיו המיוחד של הגליל. 

הנכס העיקרי של הגליל, שהוא בעל ערך רב לא רק לתושבי הגליל עצמו אלא למדינה כולה, הוא נופו, הפיסי והתרבותי. זהו הרקע והבסיס ליצירת ה"אטרקטיביות" שלו לגבי משתכנים נוספים, להשתכנות מוסדות ולמפעלי נופש ותיירות. יש להעניק לשמירה המרבית על נכס זה לדורות הבאים עדיפות גבוהה מאד. גם לעומת צרכי הפיתוח החיוניים, ועל אחת כמה וכמה לעומת הפיתוח הנמהר והחיוני פחות. 

מי ייתן שנשכיל לשמור על ייחודו של הגליל, שנצליח לחיות בגליל בשלווה ובשלום זה עם זה, שנבין את האחריות המוטלת עלינו לשמור על הגליל. 

 

 

בתמונות: 

ניר שילה 

צימר בגליל. התפתחות התיירות בשנים האחרונות מעוררת התפעלות