א-לה כפר 164 | לידיה - טור

לידיה גרינפלד - טור

חזרה לורדה ומדורים 

 

מים אלה שאנו מבזבזים 


 

מכל ההזנחות שהמדינה מזניחה את אזרחיה, מכל העוולות שהמדינה גורמת להם, אין לדעתי הזנחה נוראה מהזנחת נושא המים 

 

כשביקרנו בלוס אנג'לס לפני כ-15 שנים, הייתה שם בצורת ובבתי המלון הציבו בכל חדר שלט קטן שביקש בנימוס שלא להפריז בשימוש במגבות משום שכביסת מגבות צורכת המון מים. במסעדות מצאנו על השולחן פתקים שהתנצלו על כך שלא יוגשו קנקני מים אלא רק כוסות מים על פי בקשה, כי מצב המים במדינה בכי רע. 

לפני כחמש שנים ביקרנו במדינות סקנדינביה ונדהמנו לגלות שהם חוסכים שם במים למרות שפע המים הזכים הזורמים בנחליהם. זה היה בקיץ, והההרים שלהם נטפו מים פשוטו כמשמעו. רוב החשמל שלהם מופק מאנרגיית מים. למרות זאת, בבקתות ובאכסניות הנוער שלהם היה צריך לשלשל מטבע כדי להתקלח. המטבע היה מספיק למקלחת של חמש דקות בלבד. כדי לשטוף את הסבון היה צורך לשלשל עוד מטבע. אמרנו, איזה מוזרים אנשי הצפון האלה, שיש להם כל כך הרבה מים וחשמל, אבל הם מתקמצנים על חימום המים ומחלקים מים לתיירים בטפטפת.  

בשנה שעברה טיילנו באוסטרליה. נסענו בדרכים בקרוואן וגמענו מרחקים. לכל אורך המסלול ניצבו שלטים גדולים ומאיימים, שהזהירו את הנהגים שיש בצורת במדינה ושיש לחסוך ולהימנע מבזבוז. בת דודתי ממלבורן סיפרה לי שמרשים להם להשקות את הגינות הפרטיות שלהם רק עם רדת החשיכה ומסוק חג ממעל ורושם כל עבריין שמשקה את גינתו כשהשמש עדיין גבוהה בשמיים. בקמפינגים היו שלטים שביקשו שהמקלחת לא תימשך יותר מארבע דקות וחלק מהברזים היו קפיציים, כך שהיה צריך ללחוץ מחדש על הברז בכל כמה דקות כדי לחדש את הזרימה. 

בישראל, לעומת זאת, שמשוועת למים, שרוב נחליה הם נחלי אכזב או נחלים מזוהמים, אין משמעת מים בכלל. השנה, למרות שהחורף הזה הוא שחון במיוחד והפסיקו את השאיבה מן הכינרת, ממשיכים במועדוני הכושר ובמרכזי הספורט להתקלח כרגיל, בלי חשבון. באכסניות הנוער המים זורמים חופשי. אצלנו ברחוב, כאשר המים ניגרים בירידה, ברור שאחד השכנים רוחץ את מכוניתו בצינור או שהשכנה שוטפת את השביל המוביל לביתה במים רבים. ובטלוויזיה מראים לנו איך עיריית תל אביב שותלת מרבדי דשא בגנים ציבוריים ומשקה אותם באמצע היום השקיה רוויה.  

מכל ההזנחות שהמדינה מזניחה את אזרחיה, מכל העוולות שהמדינה גורמת להם, אין לדעתי הזנחה נוראה מהזנחת נושא המים. מלבד אמירות ספורות פה ושם, אין המדינה מוצאת לנכון לצאת במסע פרסום רציני שיביא למודעות הציבור את משבר ההתייבשות ואת הצורך לשנות הרגלים מן הקצה אל הקצה. המדינה פשוט איננה טורחת לבקש שיחסכו במים. זה לא בראש של אף אחד מהפוליטיקאים שלנו. רשות המים ממלאת פיה מים. המשרד לאיכות הסביבה שותק כמו דג מחוץ למים. ומה עם משרד החינוך, ומה עם משרד הפנים? עכשיו יש בחירות, אז לעזאזל משק המים, אסור להרגיז את האזרחים. האם לפני הבחירות היה המצב שונה? לא ולא.  

איך אפשר להסביר את העובדה שישראל היא מדינה שמתייבשת, אך היא איננה מבקשת את עזרת הציבור? חוסר המניהגות בולט גם בנושא המים. מדינה שמתגאה בהייטק שלה, לא יכולה ליזום תחרות על ייצור מתקן שיפנה את המים הקרים שיוצאים בתחילת המקלחת בעונת החורף לצינור המים הקרים? ואם מיכלי ההדחה צורכים כל כך הרבה מים, האם לא ניתן, בשינוי קל, לעצב מיכל הדחה חסכוני יותר? אפילו אם המדינה תצטרך לתת במתנה לכל אזרח מיכל הדחה כזה, החיסכון במים בוודאי יפצה על ההוצאה. ומה עם הדרך החלופית להשגת חיסכון במים באמצעות העלאת מחיר המים, שהוא נמוך מהמחיר הריאלי שלו?  

הפטנטים שאפשר להמציא כדי לחסוך כמה ליטרים בכל משק בית בטלים בששים לעומת האפקט הפסיכולוגי שהיה מושג לו הממשלה הייתה יוצאת בקמפיין רציני לחיסכון במים. למה זה לא קורה? אין לי תשובה לשאלה זו. נראה שיותר משהאזרחים התייאשו מן הפוליטיקה, התייאשו הפוליטיקאים מן האזרחים. קיימת גם האפשרות שלאף אחד לא איכפת, אבל זו אפשרות מפחידה מידי. 

יש אסלות עם מיכלי הדחה דו שלביים, אבל המדינה לא מצאה לנכון לבקש מאזרחיה שיתקינו מיכלים כאלה. לא רק שלא הכריחה את האזרחים להתקין מיכלי הדחה חסכוניים, היא אפילו לא ביקשה מהם לעשות זאת. ומה באשר לפטנט לפיו מעמידים במיכלי ההדחה בקבוקי מים שמקטינים את מפל המים השוצפים? רק מעטים שמעו על כך משום שאף גוף ממשלתי לא טרח לפרסם את הדבר ברבים ולהמליץ לאנשים ליישם זאת בביתם. 

יש לי חברה ירושלמית שמודעת מאוד לערך המים ובכל פעם שהיא מתקלחת, עד שהמים החמים מגיעים לברז, היא ממלאת דלי של מים קרים ומשקה בהם את הגינה. היא מתקלחת כשרגליה עומדות בתוך גיגית ואחר כך משתמשת במים לשטיפת האסלה, במקום מיכל ההדחה. לו היו מעלים את מחיר המים, היינו כולם נוהגים כך וחוסכים כל טיפה. ולא רק משקי הבית, גם בתעשייה היו חוסכים וגם בחקלאות. האם משבר המים היה נמנע? לא נדע זאת לעולם, כי אנחנו חיים במדינה שאינה סומכת על אזרחיה ומזלזלת גם במקורות המים שלה. 

 

בתמונה: 

מדינה שאינה סומכת על אזרחיה ומזלזלת במקורות המים שלה 

צילום: אייל כץ 

.