א-לה כפר 166 | ביעור חמץ, גרסת הכפר

ביעור חמץ, גרסת הכפר

חזרה לכתבות 

 

בואו נודה, גם אם עשינו ממש יסודי, יש סיכוי שנמצא פירור חמץ איפשהו בבית. כיוון שכל ניקיון מושלם מתחיל בהוצאת הלכלוך, ביקשנו מתושבי הכפר לספר לנו איזה לכלוך הם היו מטאטאים החוצה או איזה חמץ היו מבערים מהחיים פה בכפר. כנסו כנסו 

 

הדס כרמונה 

 

אמנון גופר – מדריך טיולים 

השבת שלפני חג הפסח, נקראת "שבת גדול" משום הפסוק המסיים את ההפטרה "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". יש כאן רמז לבואו של חג הפסח (אליהו הנביא) ורמז להתכוננותו של האדם לעתיד לבוא. ומה עושה אדם המתכונן לקראת עתידו. הרי הוא מנקה ומבער חמץ מביתו ומפנימיותו. ומכאן שעבורי, ביעור חמץ, הוא יותר עניין שבלב. ביעור המחשבה הרעה והדעות הקדומות ביחסי אל בני האדם החיים בסביבתי. ביעור העין המודדת חצאי כוסות ריקות ושוכחת להביט אל חציין המלא. ביעור המילה הביקורתית הפוצעת, וביעור החושך המשתלט עלי בימים שאני זקוק לאור גדול. והיה וכל אלה ילכו ולא ישובו, אהיה מוכן ומזומן לקראת החג הבא, ששם כנראה, שוב אבקש את נפשי לביעור חמץ מחודש. 

 

עידו חגאי – מנהל מחלקת חינוך 

אני רוצה לבער את האדישות של ההורים. הייתי שמח לראות את ההורים יותר מעורבים ושותפים בחינוך ילדיהם. תופעת האדישות לצערי מובנית בחברה המערבית והישראלית והנוכחות ההורית מאוד הצטמצמה. הייתי שמח לראות הורים שמנהלים דיאלוג עם המורים, עם המחנכים ועם מערכת החינוך. 

 

יוסף ברטה – מרכז הקתדרה 

הייתי מבער כלבים שנובחים כל פעם שאני יוצא מהבית, מכוניות שחונות על פסים ותופסות שני מקומות חנייה, לכלוך ברחובות הכפר, גרוטאות שלא אוספים בזמן וחצי מהממשלה החדשה. 

 

מוטי מזרחי – מנהל פיקוח ואיכות סביבה 

את השנאה וצרות העין. זה חג האביב וכמו שמנקים בזמן הזה את המחסנים, זה זמן טוב לנקות את מחסני הנפש מהפירוד והשנאה. הייתי שמח לראות יותר פרגון וסבלנות, כי רק כך נוכל לראות תוצאות. בעניין איכות הסביבה הייתי רוצה לבער השלכה מיותרת לאשפה. אנשים קונים דברים שהם לא צריכים וזורקים דברים ראויים, במקום להעביר אותם הלאה. חשוב שהמושג "שימוש חוזר" ייטמע בציבור. 

 

הילדה מרום - קרמיקאית 

הייתי מבערת את חוסר הקשר עם הכפרים הערביים סביבנו. פעם היה קשר טוב בין הכפר שלנו לכפרים השכנים. לדעתי צריך לפתח מחדש את זה היום יותר מאי פעם.  

 

ענת רסקין – מנהלת בית ספר קשת 

הייתי מבערת את תופעת ההצקות. תופעת ההצקות של ילדים כלפי ילדים אחרים נתפשת כזניחה, אבל בעצם מעכירה מאוד את החיים של ילדים לא מעטים. בנוסף, הייתי מבערת את ההתנהלות חסרת ההתחשבות, שנראית לעיתים עדיין (למרות המאמץ המרוכז והפעילות המבורכת של אורי בירן, ועדת זהירות בדרכים והורים נוספים משוגעים לדבר), בכניסה לבית הספר וביציאה ממנו בתחילת יום לימודים ובסופו. ועוד דבר שהייתי רוצה לבער זה את הרכילות, שזו תופעה די נפוצה בקהילה שלנו. יש ציבור של אנשים שמדבר על אנשים במקום לדבר עם אנשים בצורה ישירה ועניינית.  

 

גדי קלעי - הבעלים של "קפה אחר" במרכז המסחרי 

הייתי מבער את הכתמים של הארטיקים מרחבת המרכז המסחרי, וגם את האדניות הייתי משדרג. הייתי מבער את השלטים הפרוביזוריים שזרוקים בכל מקום בכפר, ושם במקום עמוד שילוט אחד נורמאלי. הייתי מבער את התרדמת של המרכז המסחרי ומעיר אותו לרווחת התושבים. הייתי רוצה לראות פה ירידים והפעלות באופן קבוע. 

 

נתי שיינפלד 

חג החירות נקרא גם חג האחדות- למה? כי בחג הזה אנו רואים את הדבר הנפלא הזה שבו ישנם אחים שונים לחלוטין: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. והגדוּלה היא, שלמרות שונותם הרבה, הם כולם יושבים ביחד מאוחדים סביב השולחן המשפחתי, והם אחים! למרות השוני, למרות הויכוחים ביניהם, הם אחים והם מאוחדים. כך ממש כפי שבתמונת פסיפס, ישנן אבנים אדומות, שחורות, לבנות וכו' השונות זו מזו, יוצרת את תמונת הפסיפס, וזה היופי שבתמונה – האחדות, ולא האחידות. 

לעיתים, אנו מהרהרים וחושבים כמה קל ונוח היה לו כולם היו כמונו, או כמו הקבוצה אליה אנו שייכים, אבל זה בדיוק החמץ שהייתי רוצה לבער מעצמי, אותה הרגשה שהקבוצה אליה אני שייך היא הקבוצה הצודקת. אך החמץ הזה לצערי לא רק אצלי, אלא אצל כולנו בכפר ורדים, ואותו הייתי רוצה לבער. ביעור החמץ שלטעמי צריך להיות בכפר הוא הוצאת החשיבה ש"אני ובלתי עוד", ולאחר מכן תגיע ההבנה שאנו צריכים להיות מאוחדים, אך לא אחידים. לכל אחד ואחד מאיתנו יש את הייחוד שלו, אך בסוף, כולנו אחים "ויושבים סביב אותו השולחן" או במילים של הכפרניקים... כולנו מאותו הכפר - והוא שלנו, של כולנו! 

 

מנחם מרגוליס – ראש שבט הצופים 

הייתי מבער את הציבור שמומחה בהעברת ביקורת ושלא מוכן להירתם לעשייה התנדבותית. התנדבות היא מה שעושה את הכפר שלנו מה שהוא ואני חושב שמי שלא יודע לפרגן ולהגיד מילה טובה גורם לפחות אנשים להתנדב ופוגע בעצמנו. 

אושרה בן זקן - בעלת "זואי ספא" בכפר ורדים 

הייתי רוצה לבער מהכפר מלחמות בין חילוניים לדתיים. ההפגנה שהייתה בעניין בסתיו האחרון הייתה מאוד לא לרוחי ולא הביאה שום תועלת לכפר. זה הכי חשוב, ואם אפשר, על הדרך, להיפטר ממצוקת החנייה בגנים, זה יהיה ממש נחמד. 

 

שרה הייל – מטפלת ויצרנית גבינות עזים ביתיות 

הייתי מבערת את שנאת החינם, את קשיחות הלב ואת הבורות מכפר ורדים. במיוחד מכל התושבים שיש להם אנטי גדול נגד דתיים. הייתי מבערת את הפחד מזה שהדתיים יבואו לכאן. אין צורך לפחד בגלל המחירים של הבתים בכפר. אם משהו מפחד שגן דתי או מקווה יביא לפה חרדים, אז שידע שאף "דוס" לא יצליח לשלם פה על מגורים פה, אפילו לא על יחידת דיור. אני מקווה שנחיה בחום ואהבה כמו שהקהילה בכפר ורדים יודעת ושיבואו המשיח והגאולה. זה הבית של כולנו. 

 

דבירה גזית – בעלת "לה גזית" מתחם צימרים וספא 

הייתי מבערת את מכת הפריצות ומטפלת במלוא החומרה בתופעה, כולל הקמת גדר בחלקים נרחבים בכפר. בנוסף, אני רוצה לבער את המילים "אין כסף לאולם ספורט". לא יעלה על הדעת שבישוב בסדר גודל שלנו עם ילדים ומבוגרים שעוסקים בספורט אין אולם ספורט. כבר אי אפשר להסתתר מאחורי המילים אין כסף. צריך למצוא את הכסף. הגיע הזמן שיהיה לנו מקום משולב לספורט ולאירועים. 

 

שולמי ניר - "ניר הטבע" 

הייתי מבער את הצואה של הכלבים המפוזרת ברחוב. אני הולך ברגל לעבודה וממנה הביתה והקקי של הכלבים ברחובות מפריע לי. הייתי מבער גם את ההתנכרות של אדם ל"לא רעהו" בכפר. אנשים פה בקושי אומרים שלום איש לרעהו. חיוך לא עולה כסף והוא אפילו בריא. 

 

אלעד דרהם - ברמן בקפה אחר 

הייתי מבער את כריתת העצים. הכפר הפך ממקום ירוק ושכונתי למקום בן 6000 תושבים. אולי זה טוב אבל חבל על העצים שכורתים בדרך. 

 

אורי שלוש - "בית וגן" 

היית מבער את הבמפרים. לא רק בכפר אלא בכל המדינה. הייתי מחזיר את האחריות לבטיחות בדרכים לאנשים עצמם. אנשים בכפר ורדים אחראיים, ולוקחים על עצמם אחריות בכל מיני תחומים. אין צורך לשים במפרים. 

 

פניה גרינשפון – אשת תיאטרון 

אני מרוצה מאוד מהחיים בכפר. אבל אם בכל זאת, הנושא שקיוויתי שהוא מאחורינו, הקשור ליחסים בין חילונים ודתיים בכפר היה לי קשה. הייתי מבערת את הלכלוך והפגיעה באנשים שיקרים לי. אבל האמת שאני חוזרת הביתה ואני מברכת כל יום שאני חיה בכפר הזה. 

 

יהודית רוזמרין – מזכירת המועצה 

הייתי רוצה לבער את המחלות, שכולנו נהיה בריאים, לבער את הכעס ולהשיב את החיוך. לבער את המלחמה ולהשיב את השלום. לבער את הפריצות ולהחזיר את השקט. ובחג החירות הבא עלינו לטובה, שתושב חירותו של גלעד שליט ושיזכה לחוג את החג עם משפחתו. חג שמח.