א-לה כפר 168 | חוג ליידיש

איך אומרים 'נו שוין' בעברית

חזרה לחדשות 

 

חוג ליידיש פועל בכפר ורדים מזה שלוש שנים. מדי שבוע מגיעים התלמידים, רובם דוברי יידיש, להמשיך ולדבר בשפת אמם 

 

הדס כרמונה 

 

"שענקל זה בית מרזח, לא?" שאלה אחת התלמידות את המורה דוד טננבאום. "בית מרזח אבל קטן". "פאב?" ניסתה התלמידה למצוא מילה הולמת בשפה יותר מוכרת. "אבל קטן. פאבל". התעקש דוד. החוג, שנמשך כבר שלוש שנים, חי ובועט ומראה כי היידיש עוד לא אמרה את המילה האחרונה שלה. בחוג משתתפים כיום 20 תלמידים, רובם דוברי יידיש, שבאים לחוג כדי להמשיך ולהשתמש בשפת האם שלהם – המאמא לושן. דוד מעביר את החוג במסירות ובהתנדבות. ברכה אורן, תלמידה מכפר ורדים מספרת: "הורי דיברו יידיש ביניהם כדי שלא נבין וכך למדתי את השפה, אולם מעולם לא ידעתי קרוא וכתוב ביידיש. בזכות החוג אני יכולה לקרוא טקסטים ביידיש בלי לשבור את השיניים". ליאורה וחוה הגיעו לחוג בלי לדעת יידיש ומשתלבות בו נהדר, למרות ה'אלפים' ו'העיניים' המרובות שמתלוות לשפה. גם אחמד טיבי ב'יום היידיש' בכנסת שנערך בחודש שעבר הצליח להעביר מסר ביידיש כשאמר: "אז אן ארעם מיידל גייט טאנצן, גייען די כלייזמר פישן". לא משנה מה זה בעברית. ביידיש זה במילא נשמע יותר טוב. 

 

בתמונה: הרבה אלף ועין 

.