א-לה כפר 168 | טור לידיה

טור אישי - לידיה גרינפלד

חזרה לוורדה ומדורים 

 

דילמת השפנים נמשכת 


 

רעיונות יש בשפע, אך פתרון לבעיית שפני הסלע אינו נראה באופק. מאמר המשך 

 

 

כאשר כתבתי את המאמר הקודם על בעיית שפני הסלע, חשבתי שעשיתי עבודה טובה ושהנושא הוצג בצורה מאוזנת למדיי. אבל תגובותיהם של אוהבי החיות, הירוקים למיניהם והקנאים לאיכות הסביבה טפחו על פניי.  

קיבלתי תגובות נזעמות על כך שאני תומכת בממסד ומאמינה לכל טיעון מופרך שמוגש לי נגד שפני הסלע האומללים. אחד המתנגדים החריפים ביותר צחק עליי ועל תושבי כפר ורדים בכלל, לאמור: "הבורגנים בכפר ורדים, אין להם מה לעשות, אלא רק לצאת למאבק בבעלי חיים מסכנים, חפים מפשע, שמפריעים להם, כביכול, להתהדר בגינות הבורגניות שלהם. יש בכפר אנשים שאין להם שום תחושת כבוד לטבע ולבעלי חיים וברגע שהם נתקלים בקושי כלשהו, הם בוחרים בדרך הקלה ביותר, שהיא להשמיד ולהרוס, משתמשים בפטיש כדי להרוג נמלה. זה מזכיר לי את הסרט המצחיק עד דמעות של מונטי פייתון, שבו איזה קוסם מספר לחבורת האבירים על מפלצת איומה, שתוקפת והורגת בני אדם ואז מתברר, לתדהמתם, שמדובר בסך הכול בשפן". 

תגובתם של רוב המתנגדים לפעולת המועצה נגד שפני הסלע דוחים את כל העובדות שהמועצה מציגה: לגבי התפוצצות אוכלוסיית שפני הסלע, הם טוענים שאין לכך הוכחה, לא בוצע מחקר של התופעה, ולכן אין להאמין לרשויות. 

לגבי תלונות של תושבים שהגיעו למועצה, הם לא מאמינים שהתלונות רבות או שהן מוצדקות. לדבריהם, מדובר בקומץ בכייניים, שקל להם יותר להרים טלפון או לכתוב מכתב ולהתלונן מאשר להשקיע במציאת פתרון מקומי לבעיה. 

לגבי הגדרות שהקימו המתלוננים ושאינן עומדות במתקפת השפנים, המתנגדים בדקו כמה גדרות כאלה וחזרו וסיפרו לי שלא מדובר בגדרות של ממש, אלא במחסומים של כאילו, שהוקמו בצורה מרושלת, וברור גם לבעליהם, שאינם מסוגלים לעצור אפילו שפן פיסח.  

כאשר המתנגדים לחיסול שפני הסלע דוחים את כל העובדות המוצגות, קשה עד בלתי אפשרי לנהל איתם דיאלוג. אם לא מתייחסים בכבוד לנימוקים ולנתונים שהביאו עובדי המועצה ואם מבטלים את הידע או הרצון הטוב שנצברו ברשות שמורות הטבע והגנים, הרי ששמים לאל כל ניסיון להגיע לפתרון משותף של הבעיה. 

שיחות אקראי שקיימתי עם כמה תושבים מבהירות את מגוון הדעות בנושא, שנעות בין חלחלה מן השיטה שנבחרה – ירי בשפנים, דרך כעס על תופעת ריבוי השפנים וכלה בכניעה למצב וקבלת הדין: 

א: הם מסתובבים בגינה שלי ויש עצים שאין להם כל סיכוי לשרוד. הם לא מפחדים מכלום, גם לא מבני אדם. מה לעשות, התרגלתי. לדעתי, סירוס חתולים גרוע יותר מהמתת שפנים. 

צ: הם שורצים לי בגינה. אני משתדל לשתול צמחים שהם לא אוהבים לאכול. 

ג: מאז שבניתי גדר חשמלית, הם לא נכנסים לי לגינה. 

כ: יש לי כלב גדול והוא מבריח אותם. 

נ: שפן סלע שנבהל מנביחות הכלב שלי, נפל מהעץ על הכלב ונשך אותו בפראות. 

אר: אין לי כסף להשקיע בגדר חשמלית. יש לי גדר פשוטה. הם נכנסים והורסים הכול. עומדים על חומות האבן, מתרוצצים בכבישים. זה בלתי נסבל. 

כאשר בודקים את הפתרונות שמציעים אנשים שונים המתנגדים לדילול המבוקר, מתברר שההצעות הזויות ברובן. ישנם פתרונות מעשיים, אך הם הדורשים השקעה של זמן ואמצעים:  

צריך לסרס אותם...  

צריך ללכוד אותם ולהעביר אותם למקום אחר... 

צריך לספור אותם ולדעת כמה יש... 

צריך למצוא דרכים יצירתיות להרחיק אותם... 

צריך להשקיע בגדרות רציניות... 

צריך להתייעץ עם גורמים מביני דבר... 

צריך לבנות מכלאות פתוחות ולהניח שם מזון, כדי ששפני הסלע יבואו לשם ואנשים יוכלו לראות אותם וליהנות מהם... 

צריך למשוך צינור מים לאזור המחייה של השפנים ולהשקות את השטח כדי לעודד צמיחה ירוקה. השפנים יאכלו את הצמחים וישתו את המים ובכלל לא יתעניינו בגינות השכנות...  

לבסוף, כמה עצות אקולוגיות מגברת ירוקה, שמתנגדת לירי בשפני סלע: יש לשתול צמחים שמכילים שמן אתרי. זה מבריח את השפנים. הם גם לא אוכלים ערערים. צמח הטיון הדביק הוא צמח מסריח במיוחד, הגדל בטבע בכל מקום. הצמח הזה מונע צמיחת עשבים וגם דוחה שפנים. יש להרתיח את העלים או לפזר מסביב לגינה. נרקיס, חצב, לשון הכלב וגבעונית דוחים שפנים וניתן לקנות אותם במשתלות. אפשר לרסס בטבסקו (תבלין נוזלי שמכיל פלפל אדום חריף) את הצמחים בגינה. גם תמצית פלפל אדום חריף מועילה להרחקתם. אפשר לפזר גללים או שתן של כלב ולרסס על הסלעים סביב (בכתבה הקודמת סיפרתי על תושב שהגיע עד הספארי כדי לאסוף גללים של אריות. לא נראה לי שגללים של כלב יצליחו במקום שגללים של אריות נכשלו).  

ברור שאם התושבים היו משקיעים בבניית גדרות עמידות וצפופות, ששקועות היטב באדמה ומגיעות לגובה של יותר ממטר וחצי, מרבית הטרדות השפנים היו נעלמות. אבל, מלבד הטירחה הכרוכה בבניית גדר שמקיפה את כל המגרש, הרי שההשקעה הכספית היא משמעותית, ורק בעלי רכב 4X4 יוכלו להרשות לעצמם גדר אימתנית כמעט כמו הרכב שלהם.  

בינתיים, ראש המועצה ביקש מרשות שמורות הטבע והגנים שתציע לו חלופות להרג המבוקר. נבדק גם פתרון היי-טק, מתקן המייצר גלי קול בתדרים שאמורים להרחיק את השפנים. גם כאן נשאלת השאלה מה יהיה מחירם של מתקנים כאלה ואם המועצה תוכל לתת עדיפות תקציבית לפרוייקט כזה.  

ייתכן שהפתרון הזול ביותר הוא לבצע דילול, אולי לא של שפני הסלע, אלא של המתלוננים. איך שלא יהיה, לא נוכל לסמוך על הפקח של רשות שמורות הטבע שהתחיל את מלאכת הדילול. הוא נעלב ונבהל מתגובות התושבים, ואינו מוכן עוד לעזור.  

 

 

בתמונה: שפני סלע. טבסקו, אומרת גברת ירוקה, יכול לעזור.  

צילם: שמואל הלוי 



.