א-לה כפר 168 | טור אישי - ד"ר אברום רותם

טור אישי - ד"ר אברום רותם

חזרה לוורדה ומדורים 

 

שפנים עליך שמשון 


 

גם אם נניח לרגע ש"דילול" זה באמת הפתרון ההולם את בעיית שפני הסלע, האם מישהו מוכן להגדיר מהי הבעיה? 2-3 גינות שסובלות מכרסום? 

 

אין אפילו צורך לדבר בשם שפני הסלע, אלא בשם תושבי היישוב. זאת לאחר שהתבשרנו שלאחרונה עברו השפנים שבישוב שינוי גנטי פתאומי, והפכו לחיות טרף איומות, שרק כפסע בין היום בו יתחילו לטרוף ילדים קטנים, ולחילופין יחלו להוות מוקד שפעת שפנים קטלנית לשכל. הגיע העת לומר לרשות שתלך ללמוד מהו תפקידה הציבורי, וחשוב הרבה יותר – איך לנהל ישוב ולא חבורת מחסלים מערבות הדניפר.  

 

הרי מה קרה כאן באמת? 

1. יש מספר תושבים שהתלוננו במועצה ששפני הסלע גורמים להם נזקים בגינה. ובואו לא נהיה ציניים בעניין: כמטפחי גינות אני בטוח שכולנו מבינים שזה אמיתי ומתסכל באמת. 

2. אז ראש המועצה, שתפקידו הרי לרצות כל תושב ויהי מה, אץ רץ לווטרינר המקומי ולפקח של משהו, שעושה לנו טובה בתור קוטל כל חי (אם למישהו היו פנטזיות אחרות על תפקיד וטרינר או פקח סביבתי). 

3. הללו, ללא הפעלת מנגנון מקצועי שיבחן את הנושא לעומק – אודרופ, יאללה, לו-לו-לו-לו... שוט, דונט טוק. 

4. קמה כל צעקה של אמא מבוהלת לקול היריות של ציידנו הנועז, ועוד תושבים שנבהלו למראה רשות שאיבדה את הראש איפה שהוא (וכל המוצא הישר מתבקש וגו'). 

5. ואכן, הרשות נבהלה והתעשתה (יס, ווי כן!), ומסבירים לאומיים כתבו לנו למה זה נורא נורא חשוב לטבוח בשפני הסלע (אופסס... סליחה, "לדלל"), בנימוקים שמהווים סכנת הכחדה לאינטליגנציה של התושבים כאן. 

אז ככה: 

כידוע תפקיד המועצה הוא לטפח ולשמור על רווחת התושב. או קיי, מועצה יקרה, בואו נלך על זה: אתם יודעים כמה אנשים סובלים מאוד מאלרגיה לפריחת זית, דשא, ועצי אורן? אז על פי אותו הגיון של רווחות התושבים כאן, בריאותם ואף חייהם, בואו, יאללה, אודרופ, לו-לו-לו-לו, כל חברי המועצה רבת התושייה והעוז אצים רצים כדי לכרות (אופסס... סליחה, לדלל) את כל הזיתים והאורנים ולחרוש את הדשאים בכל רחבי הישוב. על האדמה החרוכה ישימו דשא ועצים סינטטיים, וככה נפתור המון בעיות, בחיי! 

אתם יודעים איזו סכנה נשקפת משפעת העופות וקדחת הנילוס? אני צריך לספר לכם על האיום הנורא הזה? למה לא תעמיד המועצה תותחי וולקן במקומות אסטרטגיים ותחסל כל עוף שחולף לו בשמי הישוב? בואו נקדים תרופה למכה! 

ואם בשפנים עסקינן – בואו נעשה קצת חינוך של בית סבא הקוזק מהערבה, יידישקייט לילדינו הרכים: נעשה "מבצע שפן", בו יפשטו ילדינו על הסלעים, ותמורת כל עור שפן יקבלו מראש המועצה תעודת הוקרה מיוחדת: "קוטל שפנים מוסמך לתפארת כפר ורדים". נעמיד במוזיאון המקומי ויגוום רב תפארת מהעורות שנצודו, וכמה פוחלצי שפנים, לזכר הימים האפלים בהם טבחו בתושבים ובגינות ללא רחם דרקוני פרא בדמות שפני סלע, רחמנא לצלן. 

 

להלן תמצית הנתונים המוצקים אודות בעיית השפנים: 

1. "חל גידול באוכלוסיית שפני הסלע". סליחה, לא ידענו שהמועצה יזמה סקר מיוחד, עם סוקרים מקצועיים. מי ספר? מי קבע? על סמך מה הנתון הזה? למה זה נראה משהו לא מוסמך ושלוף מהאצבע? האם הנתון מתייחס למושבת השפנים המדוברת, או לכל האזור? 

2. סיפורי זוועה על כלבים שנטבחו בידי שפני פרא. אוי-אוי-אוי, לא שמענו שטרחו לספר בקול חנוק מדמעות שום מקרה על שפן שנטרף על ידי כלב מהישוב, אלא על על כלב (לא כלבים), שבמקום להיות קשור על פי חוק, נקלע לתומו במושבת שפנים, לאחר שבא אל משכנם עם משלוח מנות לפורים, ולא לטרוף בהם חלילה. 

3. לא נאמר, אך אין לי ספק שיש גם שפעת שפנים איומה או משהו דומה, למען להפחיד ולהצדיק את ההתנהלות המטופשת עד בכי. 

תגידו לי, זו סיבה לטבוח בשפני הסלע? מישהו חושב שאנחנו כאלה מטומטמים? עד איפה עוד ידרדרו עם נימוקים אווילים כאלה, בטונים כאלה, עד דלא ידע מי כאן באמת הטיפש האמיתי? 

יש המון ניסיון וידע ביצירת הרמוניה בין ישוב עם חיות בר גם בארץ, שכולל טיפול בנזקי שפנים לחקלאות ולגינות פרטיות ברמה, בגליל ובשכונות צפוניות של ירושלים. גם אם נניח לרגע ש"דילול" זה באמת הפתרון ההולם את הבעיה, האם מישהו מוכן להגדיר מהי הבעיה שבעטיה צריך דילול שכזה? 2-3 גינות שסובלות מכרסום שפנים - זו הבעיה?  

כשיש לי נזק בגינה שלי, מכל סוג, האם עולה על דעתי לפנות למועצה? האם זה התפקיד שלה לפתור את ההתמודדות שלי עם הרצון שלי לעשות גינה ייחודית שלא הולמת את התנאים הבסיסיים הסביבתיים כאן (כשבמקרה דנן אלה שפני הסלע שמצאו פתאום בתים ליד משכנם?) מישהו בכלל ניסה להפעיל כמה תאי מוח, הגיון ותבונה בעניין זה? 

משיחה עם מומחה מקצועי (לשם שינוי) מרשות הגנים, העוסק במקומות בהם יש מגע של שפנים עם גינות וגידולים חקלאיים מתברר, כצפוי, שיש מספר פתרונות של גידור מקצועי שיש לבדוק בשטח לפי הקשר מיקום המסלעות והגינות. "דילול" – אין דבר כזה אלא אם מדובר בהשמדה. לכל היותר מדובר בהפחדה לשם הרחקה נקודתית של השפנים ממשכנם הנוכחי. בקיצור, סוף מעשה (מקצועי) במחשבה תחילה, ולא ההפך. 

 

חבר'ה, אין לנו בעיה עם שפני הסלע, ממש לא. אלא עם רשות מקומית שלא למדה עדיין את תפקידה, שיצרה בעיה במקום שהיא לא קיימת. יש מספיק אתגרים בפיתוח הסביבתי של הישוב. שפני הסלע הם ממש, אבל ממש לא אחד מהם! 

ועכשיו תשאלו, למה זה מקומם כל כך. 

 

 

 

בתמונה: שוט דונט טוק. הטוב הרע והמכוער 

.