א-לה כפר גיליון ספטמבר 171 | אנטי דתי? חס וחלילה

אנטי דתי? חס וחלילה

 חזרה לכתבות

מתנצל על רכז התרבות שאין, מצטער על שיבוש הדיאלוג עם הדתיים, גאה על המיחזור, אופטימי לגבי הפיתוח ומודאג מהעלייה במשקל. סיון יחיאלי בראיון צפוף

אייל כץ ועידוא דגן

כשאנחנו מבקשים מסיוון יחיאלי לציין את ההישג הבולט שלו בתשעת החודשים מאז נכנס לתפקיד, הוא מתקשה. "אני לא יכול להצביע על הישג אחד מרכזי", הוא אומר לאחר מחשבה ארוכה. "אבל העובדה היא שעשינו שינוי בכפר, ואנחנו מתמודדים עם שורה של נושאים קשים שעומדים על הפרק".
אנחנו נפגשים ביום שני אחר הצהריים, ערב פתיחת שנת הלימודים. במוצאי שבת שלפני סערו תיבות האי-מייל של הורי בית ספר קשת בנושא שעות הלימודים שהשתנו. "אפילו העניין הזה, של השינויים בשעות תחילת יום הלימודים וסיומו, זו החלטה קשה ולא טריוויאלית. גם ההחלטה לפרק את האנטנות הסלולריות ברחוב לוטם, ההחלטה להתפשר בעניין גבעת האורנים וההחלטה להביא לכאן את בית ספר תפן - כל אלו הן החלטות דרמטיות שישפיעו על הכפר".
- ההחלטה על בית ספר תפן התקבלה עוד בקדנציה הקודמת.
"אבל המהלך המשמעותי של המשא ומתן קרה עכשיו. למועצה הקודמת הייתה אמירה כללית מאוד שרוצים ללכת ביחד".
- היה הסכם חתום, לא?
"היה הסכם בבית משפט, שאומר שהנושא ייבדק ויגיעו להסכם. אנחנו ניהלנו במשך יותר מחצי שנה משא ומתן ארוך וממצה מול משרד החינוך, בית הספר עצמו, מועצת תפן, ארגוני המורים ועמותת ההורים".
- ובשנת הלימודים תשע"א ילמדו כבר במבנה בכפר?
"בחורף הבא, בסביבות חנוכה".
- במה אתה אומר לעצמך 'בזה נכשלתי' או 'לא הצלחתי מספיק'?
"אני חושב שהדיאלוג שלנו עם הקהילה הדתית כאן לא היה מוצלח. אני לא חושב שהאשמה רק בנו, ולראיה העתירה שלהם, אבל בסופו של דבר לא הצלחתי להעביר את המסר שהמועצה שייכת לכולם. שיהיה ברור, ההחלטות שקיבלתי היו מאוד נכונות וענייניות בעיני, כולל כמובן ההחלטה על ביטול המקווה שנידונה השבוע בבית המשפט. זו הייתה החלטה נכונה שהתקבלה בצורה מושכלת. שיפצנו את בית הכנסת והקצנו תקציב נוסף לאיטומו, היינו איתם בדיאלוג אבל הוא עלה על שירטון. בסופו של דבר זה לא לטובת כפר ורדים והקהילה שבו".

תרבות
בסוף יהיה רכז

- עדיין יש תחושה של שממה תרבותית בכפר, למעט יוזמה פה אירוע שם. איפה רכז התרבות שהבטחת בראיון שקיימנו פה לפני תשעה חודשים? הנה, אנחנו חוגגים עכשיו חצי יובל ולא קורה שום דבר משמעותי.
"למה, יש מגוון של פעילויות לאורך סוף השבוע".
- מופע חיצוני של להקת קצב ופעילות יצירה, זה מה שיש לנו לחג חצי יובל?
"לפעמים זה לגמרי בסדר להביא מופע אחר, מקצועי. אבל אני מסכים שצריך רכז תרבות. קיבלנו החלטות שאנחנו מחויבים להן, ואנחנו ניקח עוד שתי משרות - רכז תרבות וקהילה ומנהל תפעול שיעבוד איתי צמוד, שינהל את התחום המוניצפלי".
- אבל למה זה מתעכב כל כך הרבה זמן?
"ביקשנו בזמנו אישור להלוואה על סך מיליון שקלים. בהתחלה קבלנו אישור להלוואה לצורך כיסוי הגרעון בתקציב השוטף. משרד הפנים, בסופו של הליך מייגע, אישר את ההלוואה אבל לצורך כיסוי גירעונות עבר. לכן חסר לנו המימון למשרות הללו".
- אני עוסק בנושאים מוניציפליים כבר למעלה מ-20 שנה. מניסיוני, כשראש רשות מאוד רוצה משהו הוא משיג אותו. על מה אנחנו מדברים כאן? על רכז תרבות בחצי משרה?
"זה יקרה! שלא תבין, גם בתוך המועצה אנחנו מוטרדים מזה שאין לנו רכז תרבות וגם ריכוז מתנדבים ורכז קהילה".
- את ריכוז המתנדבים לא יכול לעשות מתנדב? ובאמת מה שעוצר את נושא רכז התרבות זה בירוקרטיה של תקציב?
"כן. בקרה תקציבית חייבת להתבצע, במיוחד בשנה כמו זו, שקרו בה רצף של דברים אחד אחרי השני: גזירות התקציביות, עיכוב אישור ההלוואה וסירוב שמסתמן לבקשתנו לקבל רזרבת שר. אנחנו לא יכולים לברוח מסד התקציב. אבל זה גם לא מפריע לנו לעשות דברים אחרים. קיבלנו השנה שורה של החלטות בתחום החינוך ואיכות הסביבה, אישרנו את הקנייה של עוד טרקטורון ועוד עגלה כניידת מיחזור נוספת לשלב ב'".
- אני רוצה לקשור את עניין התרבות לנושא ההתנהלות של המועצה מול הדתיים. גם במערכת הבחירות שלך דברת על צביון חילוני ובמידה רבה נבחרת על הנושא הזה. בקרב רבים קיימת תחושה שמה שאתה מכנה צביון חילוני הופך להיות אנטי דתי. אתה יכול לנמק את ההתנגדות הכל-כך תקיפה שלך לעניין המקווה?
"קודם כל חס וחלילה אנטי דתי, למרות שלא מאוד נוח לי לדבר על עניין המקווה כשיש הליך משפטי. אני אומר שצביון חילוני זו התרבות הישראלית החילונית שחלקנו באנו ממנה. זה לא משהו שהוא בושה, ולא משהו שהוא נגד דתיים או נגד חרדים. באותה מידה שאנשים שיש להם מורשת דתית גאים במורשת שלהם, אנחנו חיים את המורשת שלנו הלא דתית, וזה לא בא אחד על חשבון השני. יישוב בעל צביון חילוני לא מונע מאנשים דתיים לקיים את פולחנם, יישוב בעל צביון דתי מונע מחילוניים לנהוג על פי אורחותיהם. זה בדיוק העניין. יש איזה חוסר סימטריה. כחברה חילונית פלורליסטית, אנחנו חברה מקבלת".
- ולגופו של עניין?
"מנסים להעמיד את הסוגיה הזו בפני עצמה, והיא לא עומדת בפני עצמה. היא חלק מסוגיית מבני הציבור בכפר. כשנכנסתי לתפקיד, ביטלתי את המכרז של המקווה מסיבות טכניות. ברמה העניינית לא חשבתי שזה המקום הנכון להקים מקווה ובית כנסת (פינת הרחובות הדס, כרמל וחצב). ליישוב יש צרכים ואנחנו כמועצה בוחנים את הצרכים האלה וצריכים לתת להם מענה".
- אבל אתה מתנגד גם למקווה פרטי. כמעט בגופך מנעת הקמת מקווה במרכז המסחרי.
"התנגדתי לפעילות לא חוקית בכפר ורדים. זו הייתה בנייה של מקווה בצורה פרובוקטיבית בזמן מערכת בחירות, ללא רישיון בניה ובלי בקשה לשימוש חורג. זו פעילות לא חוקית".
- כלומר, אם יגיע יזם פרטי, יוציא את כל האישורים הנדרשים ויקים מקווה באופן פרטי ובא לציון גואל, לך לא תהיה התנגדות?
"ברור שאם יבוא מישהו וירים את הכפפה אנחנו לא נתנגד. אבל מבחינה ציבורית, אנחנו מדברים על 100 טובלות לכל היותר, שמתוכן אולי 20 שומרות שבת, שהן אלה שצריכות את המקווה ממש בתחומי הכפר. כל האחרות יכולות ללכת למקוואות באזור בלי שום בעיה, ומבחינה סטטיסטית יש כאן יותר מקוואות פר תושב מאשר בבני ברק. בנוסף, הסוגיה של מבני ציבור בכפר ורדים טעונה מאוד מבחינה חברתית, בגלל שיש כאן ציבור גדול ששילם ממיטב כספו כדי לקבל מבני ציבור, וקופח. ואז בא הציבור הזה אל המדינה, ובמידה רבה של צדק אומר אנחנו שילמנו על מבני ציבור ואתם בונים לנו כאן מקווה?".

פיתוח
דיאלוג בונה

- מול מי אנחנו דורשים מבני ציבור? החברה לפיתוח כפר ורדים? מינהל מקרקעי ישראל?
"המועצה היא לא צד להסכם בין התושבים לחברה לפיתוח. היא לא זאת שאמורה לממש את הסכם ההרשאה. המועצה היא הריבון בשטח ומתפקידה לפתח את כפר ורדים, מתוקף זה ומתוקף קביעתו של מבקר המדינה שעלינו לדאוג למבני ציבור, אנחנו המוציאים לפועל. המבקר קבע שהאחריות מוטלת על המינהל ואנחנו עובדים מולם. התכנית שאושרה לכפר ורדים אמורה הייתה לממן גם מבני ציבור, כאשר יהיה כאן שיווק של קרקעות, המועצה תקבל חלק מכספי הפיתוח".
- לפי טענות של אגודת המשתכנים ושל תושבים רבים, החברה לפיתוח חייבת לנו מבני ציבור ופיתוח. המבקר טוען שהמינהל חייב. יש סיכוי שנקבל ממישהו משהו?
"אני לא נכנס למחלוקת הזאת כי זה לא פרודוקטיבי. אני חייב לייצר היום מצב שאני בונה. הכסף צריך להגיע בחלקו מהשתתפות של משרדי ממשלה, וכאן אנחנו מקבלים את התמיכה של המינהל, וחלקו של הכסף מגיע מדמי הפיתוח שרוכשי המגרשים צריכים לשלם. בעניין הזה המינהל צריך להסכים שדמי הפיתוח יהיו גבוהים משמעותית ממקומות אחרים, כמובן מבלי לייקר את עלות המגרשים".
- קיימת טענה שעד היום יש חוסר בפיתוח ומבני ציבור שנאמד ב-50 מיליון שקלים, ואני שואל שוב: יש סיכוי שמשהו מכל זה יחזור לתושבים?
"זה אפילו יותר מ-50 מיליון, אם נכלול את השכונות שעדיין לא מפותחות ולא שווקו. אבל הכסף על המגרשים שכבר שווקו אמור להגיע מהמדינה".
- החברה לפיתוח טוענת שמילאה את כל מחויבויותיה, אבל מידי פעם בכל זאת נכנסת למשא ומתן על השלמת עבודות. וכאן אני מזהה דפוס: כל ראש מועצה מגיע לקראת סוף הקדנציה ךהסכמות, השלטו מתחלף וראש המועצה החדש טורף את הקלפים ומתחיל מהתחלה. כך היה כשרון מוסקוביץ החליף את אריה ברן, ונראה שזה כך גם עכשיו. היה איזשהו משא ומתן ואפילו סיכומים עם החברה לפיתוח. יוסי מילוא, שניהל את המו"מ, זכה לתשבחות משני הצדדים, בזכותו אפילו הוצבו בכפר שני קראוונים, אבל מהרגע שנכנסת לתפקיד הוא מחוץ למשחק.
"אנחנו נמצאים עם החברה לפיתוח בדיאלוג מאוד בונה, וכך גם עם מינהל מקרקעי ישראל. כולם מבינים שצריך לחלץ את העגלה מהבוץ, ואנחנו נחלץ אותה. אני לא יודע על כך שיוסי מילוא מרגיש מחוץ למשחק, ומבחינתי הוא חבר מועצה ואיש מקצוע בתחום ואשמח מאוד להסתייע בו. מעבר לזה הדיאלוג שלי עם החברה לפיתוח וסטף (ורטהיימר) ועם המינהל מצד שני הוא דיאלוג קונסטרוקטיבי".
- בשורה התחתונה, היישוב כפר ורדים הולך לקבל משהו מההתחייבויות לפיתוח ולמבני ציבור שחסרים פה?
"כן. בשלב הזה אני מעדיף לא להרחיב כי לדברים יש סדר מסוים עם כל השותפים שלנו. בגדול, החברה לפיתוח מקבלת את העניין שהוסכם בזמנו ביניהם ובין המינהל שכספי הפיתוח שהתקבלו בכפר ורדים מיועדים לכפר ורדים ויופקדו בידי המועצה בבא העת. מצד שני מינהל מקרקעי ישראל מקבל את העובדה שבכפר ורדים יש בעיה של מחסור בתשתיות ובמבני ציבור ומופעל עליו לחץ מצד מבקר המדינה וגורמים אחרים. אנחנו על סף פיתוח. צריך לסיים את הפיתוח בכל שלב ב', צריך לבנות אולם ספורט רב תכליתי כשבנושא הזה הגשנו בקשות גם לקרן המתקנים ומפעל הפיס. העלות הכוללת של הקמת האולם הרב תכליתי עומדת על 10 מיליון שקלים. בנוסף אנחנו גם רוצים לבנות בית לצופים, ואת בית תומר אנחנו רוצים להפוך למתנ"ס".
- מה עם אולם התרבות שבנוי מתחת לחטיבת אמירים? יש בו 250 מקומות, ובינתיים הוא מסתמן כסוג של פיל לבן.
"זה לא פיל לבן. בדיוק אתמול היה ביקור של חברי מועצה במוסדות החינוך ביישוב. לקחתי אותם לבקר שם ואמרתי להם: חסרים לנו מיליון שקלים וחצי כדי להשלים את הבנייה, ויש לנו בכפר אולם תרבות. ישנו גם האולם של המארג שאמור להיבנות, ובאולם הספורט הרב תכליתי יהיו 500 מקומות ביציע ועוד כמה מאות מקומות על המגרש לאירועים מיוחדים".
- זה נשמע כמו חזון אחרית הימים, ובינתיים המקום המקורה היחידי בכפר הוא האולם הפרטי במרכז המסחרי. אגב, דיברת לפני תשעה חודשים גם על הקמת אמפי תיאטרון. קורה עם זה משהו?
"מבחינה טופוגרפית יש בכפר כמה מקומות בהם ניתן להקים אמפי תיאטרון מתקבל על הדעת. כל הדברים האלה תלויים בזה שנתניע את תהליך הפיתוח. אבל משרדי הממשלה כמו משרדי הממשלה. קודם הייתה בעיית אישור תקציב ואחר כך בעיית תקציב. הדברים לא קורים בקצב אליו הורגלתי במגזר העסקי. זה גורם לי ללא מעט תסכולים אבל צריך להבין שמדובר פה בריצה למרחקים ארוכים. אנחנו מסתייעים בחברים, בפוליטיקאים כמו שלמה בוחבוט ורון מוסקוביץ שיושבים בשלטון המקומי, ואני גם מסתייע בחברים מהיישוב. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שתקופה של תשעה חודשים בראשות מועצה זו לא תקופה ארוכה. בהתחשב בעיכובים האובייקטיבים, הדברים קורים בקצב ראוי".

איכות סביבה
מריח את הפחים

- אחד הדברים שאנחנו מרגישים יום יום הוא המעבר ליום פינוי אשפה אחד בשבוע. יוסי מילוא אמר שאנחנו כתושבים משלמים את אותה הארנונה ומקבלים בנושא הזה חצי מהשירות. בעניו, היה כאן תרגיל הסברתי על סף תעמולה, שקישר בין תדירות פינוי האשפה לנושא המיחזור. בסופו של יום אנחנו גם מקבלים שירות פחות טוב וגם צריכים לעבוד בשביל זה.
"השלטון המקומי במדינת ישראל נמצא במצב מאוד קשה. גם רשויות שבעבר קיבלו הרבה כסף מפסיקות לקבל. השנה, למשל, הקיצוץ במענקי האיזון הולך להעביר רשויות רבות לחדלות פירעון. אנחנו, בחוכמה רבה, השכלנו לקחת עניין ערכי כמו המיחזור וגם לנצל אותו לחיסכון. כתוצאה ישירה אנחנו מצליחים לא להעמיק את הגרעון ולא לבקש העלאות ארנונה. חסכנו כאן 300 אלף שקלים בשנה, ובעיני זה יוצא מן הכלל".
- החיסכון הזה הוא נטו? הרי אנחנו משלמים על פינוי הפסולת למיחזור.
"החיסכון הוא ברוטו, אבל גם הסכום שאנחנו חוסכים נטו הוא משמעותי מאוד. ישנם שלושה מרכיבים להוצאה: המשאיות, עלות ההטמנה והיטל ההטמנה - ובשלושת הפרמטרים האלו אנחנו חוסכים עכשיו. על הפסולת הממוחזרת אנחנו משלמים פר ריקון מיכל, וכאן ההוצאה שלנו גדלה. אבל עדיים מדובר בחיסכום של מאות אלפי שקלים כתוצאה מהמהלך. כבר מימנו בכסף שחסכנו רכישת טרקטורון נוסף".
- ובכל זאת, אני מקבל שירות פחות טוב על אותה ארנונה.
"זה לא נכון. התושב משלם ארנונה, אופן השימוש של המועצה בכספי הארנונה נתון לשיקול דעתה של המועצה. במועצות כמו במשגב בכלל לא מפנים מהבתים, התושבים ניגשים לפינוי בצפרדעים בכוחות עצמם, והארנונה במשגב זהה לארנונה בכפר ורדים, אפילו מיסי הוועד שם גבוהים בהרבה מבכפר. אז תושבי משגב לא צריכים לשלם ארנונה?".
- ומה מבחינה תברואתית? יש איזה בדיקה מקצועית שמבטיחה לי שלא מתפתחים חיידקים וזיהומים? אולי העקיצות שחטפתי הלילה לא רק מגרדות, אלא גם מעבירות טפילים?
"פחי האשפה בכפר הם מדגם מסוים והם חייבים להיות מכוסים. גם האשפה בכפר אמורה להיות מפונית בתוך ניילונים סגורים. זה חלק מהתקנות וחוקי העזר בכפר. דבר נוסף, הפחים הציבוריים מפונים פעמיים בשבוע. יש תברואן במועצה ואנחנו מנטרים כל הזמן. אנחנו גם עוברים ובודקים את הפחים. אני אישית עברתי יחד עם מוטי מזרחי ובדקנו פיזית את הפחים כדי לראות גם את עניין הריח. מחוץ לפחים אין בעיית ריח או בעיה אחרת. כשפותחים זה קצת לא נעים, אבל באמת נראה שהמהלך עובר בהצלחה רבה ולא מייצר מפגעים".

תקשורת
שרים מתחילים להבין


- במערכת הבחירות דיברת הרבה על הצורך להסביר את עצמנו לשלטון המרכזי. אתה יכול לראות שהספין שדיברת עליו בחוגי בית אכן מתחיל לקרות בקרב שרי הממשלה והפקידים?
"הגיעו לבקר בכפר ח"כ נחמן שי, ח"כ אלי אפללו, וגם הח"כ וקנין מש"ס. נפגשתי גם עם שר הפנים אלי ישי שהגיע לביקור פרטי. אנחנו רואים שיש שינוי בהבנה של גופים שונים את מצבנו. הם מבינים שזה שאנחנו אשכול סוציו אקונומי 9 לא קשור לרווחה של היישוב. אמנם זה לא יישוב שרע לגור בו והתמורה לאגרה גבוהה, אבל זה מפני שאנחנו עובדים ביעילות. גם רמת ההשקעה בחינוך גבוהה, ועדיין, במשרד הפנים מבינים את גודל הבעיה שלנו בתחום בניית התשתיות ומבני הציבור. עדיין צריך להודות שגם בתחום הזה יש מקומות בהם המצב גרוע יותר, ברבים מהמצפים למשל, אין אפילו מדרכות ליד הבתים ורמת הגימור שלהם נמוכה לאין ערוך מאשר בכפר. אנחנו יישוב שרוצה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציב לעצמו, וזה עיקר המאבק. אנחנו לא רוצים שיתייחסו אלינו כמו אל יישוב באשכול סוציו אקונומי גבוה אלה אנחנו דורשים שיתחשבו גם בעניין הפריפריאלי בדיאלוג עם הפקידים באגף התקציבים באוצר".
- למה אתר האינטרנט של הכפר לא עובד כבר תקופה ארוכה?
"האתר יחזור ויפעל בקרוב. הוא בשדרוג כרגע, וכפי שהוא היה עד עכשיו עדיף בלעדיו".
- למועצה יש דובר, גולן יוסיפון. אתה יכול להגיד לתושבים כמה זה עולה להם?
"כ-50 אלף שקלים בשנה. רובו של התקציב מגיע מסעיף האירועים. באירוע של פסח, למשל, לא השקענו כמעט בפרסום, הכל היה ביחסי ציבור, וראינו הצלחה גדולה יותר בעלות נמוכה יותר".
- אני מרגיש שאתה משתף פעולה יפה עם התקשורת, אבל לפעמים קצת ממה "לרוץ ולספר לחבר'ה". למשל בנושא גבעת האורנים. יש באמת הסכם חתום עם עיריית מעלות?
"יש הודעה של העירייה לבית המשפט לגבי ההסכמות שהגענו אליהן. עכשיו צריך אישור סופי של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר".
- והמסוק שהוזנק לפני מספר שבועות, באמת דלק אחרי גנבים או שבעצם היה כאן חשש לאירוע חבלני?
"חד משמעית, המשטרה העלתה מסוק לרדוף אחרי פורצים. זה חלק ממאמץ משותף שלנו בנושא, שכולל הגדלה משמעותית של הנוכחות המשטרתית בכפר".

ארגון
הפנקס הקטן

- בוא נדבר רגע על הנושא הארגוני. מאז כניסתך לא עשית שום שינוי משמעותי במועצה. מצאת מערכת כל כך מעולה?
" כשנכנסתי לתפקיד מצאתי מערכת יעילה, שעובדת שעות רבות בעומס גדול. על ההצלחות של המועצה ועובדיה כמעט ולא שומעים, וזה מצער".
- ישנה עובדת אחת, תושיה, שאחראית גם על הביטחון, גם על הרכש וגם על התרבות. מוכשרת ומסורה ככל שתהיה, זה נראה לך נכון?
"הרכש בכפר ורדים הוא קטן מאוד, אז בוא נשים את הדברים בפרופורציה. בנושא התרבות תושייה עוסקת בהפקת האירועים ועושה את זה יוצא מן הכלל. וכמו שאמרתי, אנחנו מתכוונים להביא רכז תרבות וקהילה".
- בכפר יש הרבה מאוד מתנדבים, אבל אין מי שירכז וימצה מהם את המקסימום.
"עם כניסתי לתפקיד כינסנו ועדת מתנדבים שבראשה עמד מתנדב. לאחר מכן הוא הוחלף וגם הרכז החדש לא הצליח להזיז את הדברים מספיק קדימה. הגעתי למסקנה שצריך רכז מתנדבים בשכר, וזה יהיה אותו אחד שגם יעסוק בתרבות. יש מקומות שבהם ההתנדבות ממוקדת ופורחת. הבית הירוק למשל עובד מצוין ויש שם רכזת בשכר (דרורה וינר), גם החנות יד שנייה, המנוהלת על ידי אותה דרורה אבל בהתנדבות, עובדת מצוין. המסקנה שלי היא שעל מנת שפרויקט יצליח צריך תכלית ברורה. שאנשים יידעו למה הם מתנדבים ומה התועלת שהקהילה מפיקה מכך. כדי לייצר את תחושת הערך צריך מי שיעסוק בזה, ולכן צריך רכז בשכר".
- אבנר רביב הוא פעיל בקהילה שמאוד מתלונן על היחס.
"רביב בחר לכתוב לי מכתבים מאוד טעונים. אבל הוא לא הנושא. הוא בן אדם טוב שעושה עבודה מצוינת עם הפנסיונרים, עושה את זה בשם המועצה בשיתוף פעולה עם רכזת הגיל השלישי מיכל מסד. יש יוזמות רבות בכפר, ויש פעילות יפה גם בקרב חברי מועצה. עודד נוריאל ומאיר גרינפלד יזמו התנדבות מבורכת בנושא הביטחון, דורון כדורי יזם את סיירת ההורים בקיץ והדוגמאות עוד רבות. צריך לחזק את כל הפעילויות האלה, ובשביל זה צריך רכז בשכר".
- פגשת תושב בשמונה בערב, והוא מתלונן על פנס הרחוב ליד ביתו שלא מאיר. מה אתה עושה?
"רושם בפנקס, ולמחרת מטפל בזה".
- באמת? כי מישהו אמר לי שזה מוזר בעיניו שראש ועצה מסתובב בלי פנקס.
"השתגעת? יש לי פנקס צמוד. הנה, תראה".
- ואתה באמת מבין מה כתוב פה?
"בדרך כלל, אבל אני באמת היחיד".
- מה השאלה הקשה ביותר שאוכל להציג לך בעוד שנה?
"לצערי, בכמה עליתי במשקל".
- וניתן לך רגע של ממלכתיות, מה תאחל לתושבים לראש השנה?
"שנה נהדרת של שגשוג ופריחה, קהילתיות ואחווה, שנדע לשתף פעולה עם שכנינו ושמערכת החינוך, הפורמלית והלא פורמלית, תשגשג ותממש את ההבטחה הגלומה בה".

בתמונות:

סיון יחיאלי במשרדו. מתמודדים עם שורה של נושאים קשים

יחיאלי מברך בחג היישוב. "לפעמים זה לגמרי בסדר להביא מופע אחר, מקצועי"

פח אשפה גדוש. "נראה שהמהלך עובר בהצלחה רבה ולא מייצר מפגעים"