גיליון א-לה כפר דצמבר 174 | קופץ למים

קופץ למים

חזרה לחדשות

ריכאד חיראדין, מנכ"ל תאגיד המים "מעיינות זיו", לא נבהל מהטעויות בחשבונות המים ומהטענות של איכות השירות. הוא מבטיח שהשירות שלו יהיה טוב יותר מזה של הרשויות, שיקום של תשתיות הרוסות ושימוש יעיל בהן. ראיון רטוב

עידוא דגן

"ציפינו להרבה יותר תקלות בהתחלה. קלטנו במכה טיפול ב-16,000 בתי אב מארבע רשויות שונות, בדיוק עכשיו כולם מדברים על היטל הבצורת וקיבלו אותנו בחשדנות, וברגע שקם גוף חדש פתאום צצות כל הבעיות. אבל אני לא מוטרד, כי בסופו של דבר התושבים יבינו שתאגיד 'מעיינות זיו' נותן להם שירות טוב בהרבה מזה שקיבלו בעבר מהרשות".

הדובר הוא מנכ"ל תאגיד המים "מעיינות זיו", ריכאד חיראדין (48), תושב חורפיש. חיראדין הוא מהנדס מכונות בוגר הטכניון, סגן אלוף במיל', היה ראש מועצת חורפיש ולא התמודד על קדנציה שנייה. אנחנו נפגשים לראיון ב"קפה אחר" בבוקר של שמש, וחיראדין, בחולצה לבנה מעומלנת, מספק תחילה את הרקע: "חוק התאגידים עבר שינוי ב-2006, אז כל הרשויות חויבו להעביר את משק המים והביוב לתאגידים חיצוניים. בסוף 2008 הוקם תאגיד המים 'מעיינות זיו' על ידי הרשויות מעלות תרשיחא, כפר ורדים, כסרא- סמיע ושלומי. אני נכנסתי לתפקיד ביולי 2009. מספטמבר התאגיד לקח על עצמו באופן מלא את האחריות לניהול משק המים והביוב. כלומר אנחנו פעילים בפועל רק שלושה חודשים. תכליתו של התאגיד לתת שירות, לנהל את כל משק המים כגוף כלכלי עצמאי".

כל התשתיות שלנו

לדברי חיראדין, כבר בתקופת הפעילות הקצרה של התאגיד יש עשייה רבה בתחום התשתיות. "בשלושת החודשים האלה", הוא אומר, "הספקנו לטפל בשיקום התשתיות הקיימות בארבעת היישובים האלה, תשתיות שחלקן לא טופלו במשך שנים ואנחנו נכנסו לעובי הקורה. מחלקת ההנדסה והתפעול ברשות מטפלות בתושבים בשוטף מבחינת התשתית עד למונה הביתי. אנחנו מטפלים גם במט"שים האזוריים (מכוני טיהור שפכים להשקיה) בשלומי ובגעתון. מיום תחילת ההפעלה נתנו את הטיפול בתיקוני השבר בכל היישובים ויש עשרות כאלה, בשלומי, במעלות, בכסרא, כל התשתיות שנבנו על ידי משרד השיכון בין 1990 ל-2000 נבנו מהר על ידי קבלנים שחלקם פשטו את הרגל. התשתיות לא טובות ואנחנו מתקנים אותן. כל קו המאסף געתון (של הובלת השפכים), מתחנת השאיבה של חוסן עד געתון, ואזור שלומי מתחנת שאיבה של זוגלובק עד המט"ש עצמו, זה הדברים שאנחנו מטפלים בהם היום. אחד המפגעים התברואתיים הכי גרועים שישנם באזור שלנו הוא קו המאסף הזה. יצאנו למכרז ויש קבלן זוכה ואני מניח שעד סוף השנה נתחיל בעבודות על החלק הראשון שלו כ-3.5 ק"מ מכפר ורדים עד עמק הפטריות. זה פרויקט שתוכנן כבר מספר שנים על ידי הרשויות ואנחנו מוציאים אותו לפועל. החלק השני שלו, מחוסן, מקרטע ומורכב יותר. שיפוצו התעכב זמן רב משום שעליו אחראיות רשויות יותר חלשות".

- אז למעשה רשויות חזקות הסמוכות לחלשות משלמות את מחיר התשתיות המשותפות.

"זו טעות אופטית. אין קשר בין הדברים. קודם כל שיהיה ברור: כל תשתיות המים והביוב הן עכשיו בבעלות התאגיד, ואין יותר בעלות של רשות מקומית. המועצות המקומיות מכרו את הכל לתאגיד באמצעות מניות או הלוואות בעלים. אם התשתיות טובות או לא, זו כבר בעיה של התאגיד. וישנן גם התשתיות האזוריות, שבמשך שנים הרשויות הפילו אחריות זו על זו, ולכן הן לא טופלו. לכן הוקם התאגיד.

"מעבר לכך הראייה שלנו היא מרחבית. בשידרוג שנערוך לתשתיות בשנים 2010-11, אנחנו הולכים לבטל חלק מהתשתיות בתוך כפר ורדים שיהפכו למיותרות בגלל ההצטרפות לתשתית המרחבית. גם חלק מתחנות השאיבה שקיימות כיום במעלות ובכסרא ייעלמו, ויצטרפו לתשתית אחת גדולה של כל האזור. אני מעריך גם התאגיד יגדל ויצטרפו אליו יישובים נוספים. אנחנו נשקיע כ-20 מיליון שקלים בשיפור התשתיות רק במהלך 2010. חלק מהכספים מקורם בעצם ההתייעלות בניהול משק מים וביוב אזורי, וחלקם מענקים והלוואות של המדינה לטובת שיפור התשתיות במגזר הכפרי. יישובים ערביים זוכים לתנאים משופרים במסגרת העדפה מתקנת".

ציפיתי ליותר בעיות

- בינתיים עלו כלפיכם הרבה טענות בנוגע לשירות. טעויות בחיובים בגלל חישובי אגרת ביוב, טעויות בגלל חישובי מפתח למספר נפשות, מענה טלפוני לא מספק ובטח לא 24 שעות כמובטח, שעות קבלה מצומצמות ותחושה של אין עם מי לדבר.

"אנחנו היום בתחילת הדרך. אני מניח שבתהליך ההסבה של מערכות החיוב, מהרשויות לתאגיד, ישנה תקופת ניסיון, 'התבחבשות' בתוך התאגיד, וזה ייקח עוד חודשיים שלושה. אני ציפיתי להרבה יותר בעיות. בתפיסה שלי אם אנחנו קולטים היום את היישובים האלה ומתחילים להעניק להם גם שירות, אנחנו ניתקל בעוד הרבה יותר בעיות וייקח לנו זמן לטפל בהן. בעזרתם האדיבה של כל מחלקות ההנדסה של היישובים צמצמנו את מספר התקלות לחצי וזה רק משתפר. המטרה שלנו להגיע ב-2010 למצב שאנחנו נעניק לתושב שירות הרבה יותר טוב מזה שקיבל מהרשות. הצבתי מטרה עליונה לעובדים, שאסור לנו לרדת מרמת השירות שהתושב קיבל מהרשות, רק לעלות".

בדרכי לראיין את ריכאד הוצאתי דואר במרכז המסחרי ומצאתי חשבון מים, הפעם נכתב בבירור כי זוכינו בכ-70 שקלים עבור אגרת הביוב שהוטלה על מכסת הגינון בטעות בחודש שעבר.

-בכל זאת, איך קרתה אותה טעות שחשבי התאגיד לא היו ערים לחוקי העזר במועצת כפר ורדים? הרי בזה אתם עוסקים.

"קודם כל זה נכון שהתחלנו להחזיר זיכויים בשובר הנוכחי, אבל עדיין יכולות להיות טעויות. בכל נושא החיוב של התושבים עבור אגרת המים ואגרת הביוב, אין קשר בין מקצועיות העובדים למה שקרה. אנחנו הסבנו את הנתונים מהמערכת בסיסי הנתונים של הרשויות (ERP) אלינו למערכת חשבונות חדשה. בהסבה של הנתונים התרחשו תקלות. קח בחשבון שמדובר ב-16 אלף בתי אב. היו גם תקלות שטיפלנו בהם תוך כדי והתושב בכלל לא הרגיש אותן, ויהיו תקלות נוספות עד השובר השלישי. אבל אנחנו מאתרים אותן במהירות ומטפלים בזה. בכפר ורדים, להבדיל מיישובים אחרים, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לארבעה חוקי עזר שונים. אני מבטיח כאן שאף תושב לא יצטרך לשלם יותר ממה שהוא חייב, ואם ישנה תקלה היא תטופל מיידית".

-גם זמינות מוקד השירות תשתפר?

"התושבים היו רגילים לפנות לרשות בנושאי המים והביוב, וכל רשות סיפקה מענה לכ-1,800 בתי אב. אנחנו צריכים לתת מענה בו זמנית לכל ה-16,000 בתי אב, ואנחנו צריכים לתת להם מענה בזמן הקצר של פחות מחודש. יש 'פיקים' ביומיים שלושה הראשונים לאחר הוצאת השוברים לתשלום. אני מניח שבשובר בשלישי, עד מרץ 2010, כבר לא יהיו בעיות זמינות במוקד בכלל".

אין לנו בעיה כספית

-מה מצבכם הפיננסי מול הבנקים כיום?

"התאגיד כולו מושקע במשק המים והביוב. במגזר העירוני משק המים והביוב הוא מאוד רווחי. אחת הסיבות המרכזיות להקמת התאגידים האזוריים היא שבישובים עירוניים יותר, חלק מהכסף שנגבה מהתושבים עבר גם לדברים אחרים ולא הושקע חזרה בשדרוג תשתיות המים. ביישובים הכפריים הפריפריאליים משק המים הוא לא רווחי מכיוון שעלויות התשתית והתחזוקה לבתים פרטיים יקרות בהרבה מתשתיות של בניינים במרחב העירוני. אנחנו השקענו מאות אלפי שקלים רק ברבעון אחד בתיקוני שבר בתשתיות בארבעת היישובים. אבל אני חייב להדגיש: בתאגיד אין היום בעיה כספית! אחוזי הגבייה מהתושבים עומדים על 57 אחוז בתשלום הראשון תוך שבועיים, ולדעתי זה טוב. אני ציפיתי לגרוע יותר. אחרי שלושה תשלומים אני מצפה להגיע ל-85 עד 90 אחוזי גבייה גם ביישובים כמו כיסרא וכפר ורדים, בהם אחוזי הגביה גבוהים יחסית, וגם בשלומי שם ישנו פחת מסוים".

-מועצת שלומי לא מצליחה לגבות מהתושבים, למה שאתם תצליחו?

"אחרי הפרדת גביית המים מהארנונה האכיפה שלנו תהיה הרבה יותר טובה. כבר עכשיו התחלנו לאכוף גבייה בקרב אותם 43%. חיכינו 14 יום לאחר שליחת השוברים לבתים, אני מניח שהם ישלמו כי הם היו רגילים לשלם והאכיפה באה רק לזרז אותם. תמיד ישנם אותם 10% שלא מוכנים לשלם והאכיפה לגביהם תהיה אינטנסיבית ללא משוא פנים בצורה היעילה ביותר".

-יש גם סרבנות תשלום שנובעת מחוסר אמון.

"ציפינו לכל התקלות האלה ואנחנו לא ממציאים את הגלגל. אני גם מכיר את זה בתור ראש רשות. עד היום, בטרם קם התאגיד, לא הייתה שום תלונה על שירות לקוי או תקלה. ביום שקם התאגיד כל הבעיות צצו על פני האדמה. זה טבעי ואנחנו מגלים רגישות כלפי התושבים. יש כאן צירוף מקרים: יש גוף חדש, והפסיכולוגיה עובדת כאן, ובסמיכות זמנים יש את היטל הבצורת. כל הדברים האלה מצטרפים למסה קריטית שיצרה את חוסר האמון ההתחלתי של התושב. אני לא מוטרד מזה כי בסופו של דבר התושבים יבינו ש'מעיינות זיו' נותן להם שירות טוב בהרבה מזה שקיבלו בעבר מהרשות".

-אבל היטל הבצורת יוקפא כנראה.

"היטל הבצורת עדיין לא הוקפא. אני למעשה כיבדתי את בקשתם של ראשי הרשויות בגלל המאבק הלגיטימי שלהם, והשעיתי את החיוב בגין היטל הבצורת, למרות שזה החוק. אמנם חוק לא צודק, שבא לכפר על מחדל מתמשך של ממשלות ישראל בנושא משק המים במשך שנים, אבל חוק. אנחנו יודעים שהחוק הוכנס בשיטת 'העז', מכיוון שמשרד האוצר מתכוון להעלות את תעריפי המים בינואר ורצה להסיט את תשומת הלב מגזירה אחת לשנייה. שלחתי השבוע לתושבים איגרת בה הודעתי להם שהקפאתי את היטל הבצורת עד נובמבר, אך החוק מצווה על גבייתו החל מה- 15 ביולי ועד סוף דצמבר. לכן נתחיל בגבייתו רטרואקטיבית בחודשיים הקרובים, ואלו סכומים לא קטנים. אני מאוד מקווה שהיטל הבצורת לא רק יוקפא אלה גם יבוטל ויבוטל רטרואקטיבית ואנחנו נחזיר כסף לתושבים. לעומת זאת העלאת תעריפי המים מוצדקת כי הטיפול במים התייקר מאז שתומחר לאחרונה".

- אתה כל הזמן אומר שהתאגיד יביא להתייעלות, אבל בתור התחלה נולדו פתאום לא מעט משרות חדשות שממומנות על ידי הציבור.

"התאגיד מתופעל היום על ידי שמונה משרות 'ברזל' כולל מנכ"ל, וזה המינימום הנדרש לתפעולו (מהנדס, מנהל תפעול, מנהל כספים, מנהלת שירות לקוחות ועוד). להיפך, אני חושש שיש צורך לתגבר את כוח האדם אבל בינתיים אני נמנע מכך כי אנחנו רק בתחילת הדרך, ואינני רוצה להעמיס עלויות. מלבד זאת אנחנו משאילים עובדים מהרשויות מעלות תרשיחא ושלומי על פי חוק. כפר ורדים וכיסרא החליטו לא להשאיל עובדים, כי כנראה זה מה שנכון להם. יחד עם מנהל התפעול סלמן אנחנו עושים עבודה מצוינת, וכמובן אנחנו גם עובדים עם קבלני משנה, כשבינואר אנחנו יוצאים למכרזים חדשים בגישה אזורית יותר, שתוזיל עלויות".

-כיצד מתכוון התאגיד לפתח את נושא מחזור המים באיזור?

"אחד הפרויקטים שאני מנסה לקדם בימים אלה נוגע לתפן. בגלל ביזור הרשויות מנהלת הביוב החליטה שהיא מזרימה את הביוב של תפן לעכו. זה יעלה כ-60 מיליון שקלים ותוכנן כבר שנים. היום אני מנסה להחזיר את הגלגל אחורנית וטוען שמשק המים והביוב של הגליל המערבי צריך להישאר אצלנו. את ה-1,200 קוב שפכים רגילים (לא תעשייתיים) ביום של תפן אני רוצה למחזר אצלי בשיטות ירוקות, ולהפנות את המים הממוחזרים להשקיה, לחקלאות וגם לאגם מונפורט, ובכך לחסוך את ההוצאות הגדולות בבניית תשתית הובלת המים ותיחזוקה".