א-לה כפר גיליון מאי 180 | החופש הנשי- כתבה

החופש הנשי

 

חדש בעולם: חדרי אירוח יוקרתיים המיועדים לנשים בלבד. אסתי אדן מכפר ורדים, פורשת היי-טק, מספרת על היוזמה המהפכנית, הרעיון מאחוריה, חזון הקהילה המטריארכלית וגם על המשפחה המיוחדת והליברליות של כפר ורדים

קרן דרוקמן אדיב

במבט ראשון זה נראה כמו עוד צימר יוקרתי, כמו רבים אחרים הפזורים ברחבי הגליל. אבל "גלילא חדר משלך" הוא בית הארחה (Guest House) המיועד לנשים בלבד, ומציע בעיקר חופשות מובנות בנות שלושה ימים. הרעיון הוא חופשה קצת אחרת, שבה ניתן להכיר נשים מעניינות ומסקרנות, לחוות סדנאות שונות, להתנתק מהיום יום, לחוות את הטבע הגלילי, להכיר את עצמך, לחזק את הקשר עם חברות, או פשוט לנוח במקום קסום. זהו מקום ראשון מסוגו בישראל, ובקונספט שלו כנראה גם בעולם, אם כי מוכרים בתי מלון המיועדים לנשים.
המקום הוקם על ידי אסתי אדן, היי-טקיסטית לשעבר, שעברה לכפר ורדים לפני כחמש שנים. "איזה כיף שהעורך שלח כתבת", היא מקבלת את פניי. סיפרתי לה שכאשר שמעתי את סיפור המסגרת, תגובתי הייתה "wow" והוספתי: "נראה לי שהוא לא לגמרי הבין ממה התרגשתי כל כך"."זה בדיוק העניין שמייחד את המקום שפונה לנשים בלבד. רק אנחנו יכולות להבין את האנרגיות האלו שזורמות באוויר", חייכה אסתי.
אבל ל"wow" שלי היו כמה סיבות: בשל הרעיון של מקום להעצמה לנשים, בזכות זה שאסתי, בגיל 47, עושה צעדים ראשונים להגשמת חלום, ובעיקר לנוכח המסע של אסתי אל תוך עצמה, מסע בו הלכה אחרי הלב במלוא מובן המילה.

 

הכוח הנשי

 

אסתי היא בוגרת הטכניון, ובתפקידה האחרון שימשה כסמנ"כלית פיתוח בחברת סטארט-אפ שעסקה בפיתוח בתחום האלצהיימר. היה לה תפקיד משמעותי ובעל חשיבות רבה בשל הפוטנציאל הכלכלי והעזרה לאנושות שגלומים בפיתוח זה, אולם בסופו של דבר החברה לא הצליחה לגייס השקעת המשך.
אחרי שנים רבות בעמק הסיליקון חזרה אסתי לארץ ועברה לגור עם בת זוגה בכפר ורדים.
את החלום להקים מרכז להעצמת נשים חולקת אסתי זה מספר שנים עם חברותיה הקרובות. "הקמת 'גלילא – חדר משלך' הוא הגשמה של חלק מהחזון שלי, צעד לקראת הקמת קהילה מטריארכאלית, שבה לאישה יש מקום ומעמד. קהילה שמבוססת על שותפות, שאולי בעוד כמה שנים תרצה להשתקע ביחד בגליל. דמייני נשים מבוגרות עם בנותיהן והנכדים, כולן גרות יחד".
בחשיבה על החזון במשך השנים שיתפה אסתי בין היתר את חברתה דר' אריאלה שדמי, הידועה כפעילה חברתית פמיניסטית ונחשבת לפורצת דרך בתחום.

- החזון שלך נשמע מורכב. מהי הדרך להקים קהילה שכזו?

"אני בן אדם עם הרבה רעיונות. האמת היא שהדרך עדין לא מגובשת, אבל התוצאה כן. היום אני חושבת, מתייעצת, ומתכננת את הדרך. 'גלילא' הוא ההתחלה, הצעד הראשון בדרך. המקום נועד לקבוצות נשים מהארץ ומחוץ לארץ, אשר מחפשות מקום לנופש אחר, שבו הדגש הוא על הביחד הנשי. אולי בעוד שנים תיווצר סביב המקום קבוצת נשים, שהקשר ביניהם והמכנה המשותף שלהן יביא אותן לגור בגליל וליצור קהילה מטריארכאלית".

- למה בעצם?

"תראי את חמתי. היא מתגוררת חמש שנים בבית אבות, וזאת עובדה שיש בבית האבות יותר נשים מגברים. החיבור שלה עם החברות הוא מדהים. תארי לך שהייתה פוגשת אותן כמה שנים קודם, ואז, יחד, הן היו מצואות מקום משותף להזדקן בו".

- הכוח הנשי?

"בדיוק. לקבוצת נשים יש כוח, שהרבה פעמים עובר בתחושות ולא רק במילים. לגברים יש את המילואים, שם הם מוצאים את החיבור שלהם, ואת החופש לעשות דברים שאפשר לעשות בסביבה דומה, כמו לוותר על מקלחת, או הבדיחות שמתאימות להם ועוד.
"את הכוח הזה הבנתי בפעם הראשונה לפני כמה שנים, כשבחברת היי-טק שעבדתי בה ארגנה יום שהיה מיועד רק לנשים. שם חוויתי מעגל נשים פעם ראשונה, האנרגיות העצומות שנוצרו במעגל הפתיעו אותי. היכולת שלנו, הנשים, לשתף ולגעת בנקודות רגישות ולהבין אחת את השנייה יצרה בינינו יותר חמימות והבנה מאשר הפגישות לאורך שנים במסדרונות החברה. היום אנחנו קבוצה של תשע נשים שהפכנו לחברות טובות. הדבר נרקם לאט לאט, במשך שנים".

- מה מחבר ביניכן?

"הפרגון, החיבור לאישיות, היכולת לתת ולקבל. הכל בא טבעי. המפגשים שלנו זורמים, אבל כל זה לא נוצר בין רגע. גם הרעיון של חברה מטריארכאלית הוא תהליך שייקח כמה שנים, אבל אני מקווה שבסוף יתגבש לכדי ביצוע".

 

גלילא

 

ב"גלילא חדר משלך" יש שמונה יחידות, חלקן עם שירותים ומקלחות משותפים. בסך הכל יכולות להתארח במקום 16 נשים ביחד. ביחידות יש חדרי שינה, שירותים ומקלחת, ומטבחון קטן ופינת ישיבה. החצר והטבע הם חלק בלתי נפרד.

- חוץ מזה שאת גרה כאן, יש עוד סיבה למה בכפר ורדים?

"המקום איננו המהות. מה שחשוב מבחינתי זה הרוח, הרעיון שבפנייה לנשים באשר הן נשים לבוא ולהתארח, לחוות את האווירה, הרוח שמאחורי האירוח".

- מה באמת מיוחד בגלילא?

"המקום מיועד לנשים שהביחד וחברותא מדברים אליהן. נשים בוגרות יותר, בשלות יותר. החופשה ב'גלילא' היא בת שלושה ימים, במהלכם יכולות המתארחות להשתתף בסדנאות. מי שמעדיפה מנוחה, אינה מחויבת להשתתף ומוזמנת פשוט ליהנות מהמקום, מהטבע או מספר טוב. מה שחשוב, מהיום שהן מגיעות הן שמות בצד את המפתחות עד לשבת כשהן עוזבות את המקום".
התכנון של אסתי הוא להתאים את הסדנאות בהתאם להרכב הבנות. יחד עם זאת, בדרך כלל בערב שישי יהיה מעגל נשים ובו יכירו ויתחברו, ובשבת לפני הסיום והיציאה לדרך, יהיה משהו קליל יותר כמו יוגה צחוק, הנשים יצאו מהמקום עם אנרגיות מוטענות להמשך וטעם של עוד.
אסתי מארחת את הנשים ומבלה איתן רבות במהלך האירוח. בשונה מצימר רגיל, בו פוגשים המארחים את הנופשים פעם או פעמיים לכל היותר, לאסתי חשוב להכיר, לשוחח, להכיל, להיות נוכחת במקום. "הכוונה", היא מסבירה, "איננה ליצור משהו חד פעמי, אלא משהו שחוזר, שקושר יחד בחוויות השיתוף הנשי בעוצמות הנשיות".

- יש מקומות דומים בארץ או בעולם?

"בעולם כן. יש בתי מלון ברומא ובפלורידה. בלונדון, למשל, יש מלון ובו קומה שהיא רק לנשים, אבל זה שונה לגמרי ממה שקיים פה".

- איך את מתכננת לשווק?

"המקום נפתח באפריל. בשלב הראשון הוא יפעל רק בסופי שבוע. אני רוצה שזה ילך ויתפתח בשלבים. אני מנהלת את המקום לבד, בכל פעם אני לומדת עוד דברים ומפתחת בהתאם. בסוף השבוע האחרון (תחילת מאי) כבר הייתה לנו קבוצה של 11 נשים, ארבע נשים מהולנד ששמעו מחברה בארץ על המקום ומיד קפצו על ההזדמנות. זה השיווק הכי טוב מבחינתי, מפה לאוזן. הנשים שהיו ונהנו יעבירו את זה הלאה. יש לנו גם קבוצה בפייסבוק שהולכת ותופסת תאוצה".

- מה פירוש השם?

"גלילא הוא גליל בלשון נקבה, כמו שאנחנו תופסות אותו. 'חדר משלך' הוא ביטוי בהשראת וירג'יניה וולף שכתבה: 'אישה צריכה חדר משלה והכנסה קבועה כדי ליצור' (משפט שהיווה את הרעיון המרכזי בחיבור שכתבה וולף ב-1929 ונקרא "חדר משלך", מסה שהיא אבן היסוד לחשיבה האמנותית-פמיניסטית עד היום)".

 

אסתי ואסתי

 

החיבור של אסתי לכפר ורדים החל לפני כחמש שנים, כשהכירה את בת זוגה, אסתי שטיין. שתי הנשים הכירו לראשונה כשהיו עתודאיות בטכניון בפקולטה למדעי המחשב. "לא היה קשר בינינו", מספרת אסתי. שתינו התחתנו, ושתינו ילדנו שלושה ילדים, ולפני שמונה שנים שתינו התגרשנו, כל אחת בנפרד. וללא כל קשר יצאנו מהארון ובמקרה נפגשו שוב. הפעם הייתה התאהבות".
במשך כחמש שנים ניהלו השתיים קשר טרנס-אטלנטי, עד שאסתי חזרה לארץ מקליפורניה. היום הן נשואות, מתגוררות בכפר ורדים ומגדלות יחד את ששת הילדים (חמש בנות ובן, הגדולה ביותר בת 25 הצעירה בת 14), ששלושה מהם עדין גרים בבית.
בת הזוג, אסתי שטיין, עברה לגור בכפר ורדים ב-1985 בגיל 23, כשהיא נשואה עם תינוקת. היא ובעלה לשעבר היו בין 30 המשפחות הראשונות שעברו לגור ביישוב. כיום היא מרצה למדעי המחשב באורט בראודה בכרמיאל ופעילה בארגון חוש"ן (חינוך ושינוי), שהוא מרכז ההסברה של הקהילה ההומו-לסבית-בי-טרנס ופועל למען חינוך ושינוי תפיסה בנושאי נטייה מינית וזהות מגדרית. חברי הארגון מגיעים לבתי ספר ומדברים עם בני הנוער על מנת ליצור אווירה של פתיחות וקבלה.

- יצאת מהארון בגיל מבוגר יחסית, וכאמא. איך הילדים קיבלו את זה?

"לילדים היה יותר קשה עם הגירושים ופירוק התא המשפחתי, מאשר עם היציאה מהארון. היום אני נשואה בשנית, יש משפחה חדשה שבה היינו צריכות להתאים את הערכים והחינוך בתוך המשפחה. לדוגמה, ילדיי הורגלו שלא אוכלים מול הטלוויזיה, ואצל אסתי הילדים רגילים לאכול עם טלוויזיה דלוקה. מה עושים? התמודדנו כמו כל משפחה אחרת שיש בה זוגיות חדשה וכל אחד מגיע עם הרגלים שונים. כשהבת הצעירה כתבה בטופס של בית ספר שיש לה חמישה אחים, התרגשנו מאוד והבנו שהצלחנו בתא המשפחתי החדש. לשמחתנו, אנחנו מרגישות שכפר ורדים הוא יישוב ליברלי, ואסתי סיפרה לחברותיה הוותיקות כבר ברגע ההחלטה ללא חשש".

- ולך מה עשה השינוי?

"את צריכה להבין, היציאה מהארון מוציאה לחופשי. במהלך התקופה של החיים בסתר, כשיש סוד כל כך גדול וכל הזמן רוצים להסתיר אותו, יש תחושה של מחנק, של בגידה. אנחנו לא מסתירות יותר, וגם לא מנפנפות בכך. אנחנו מנהלות מן הסתם אורח חיים רגיל, ואסתי מאפשרת לי להגשים את החלום".

 

החדר שלה

 

הפגישה עם אסתי אדן מתקיימת בחצר ביתה. הגינה היא למעשה חורש טבעי. הן בחרו שלא להוריד את האורנים ולהשאיר את הטבע ממש נושק לבית. החיבור בינינו בשעה הקלה שבילינו יחד היה מידי. יש בה משהו מיוחד, נעים, מזמין ואף מאתגר. ואת הקסם האישי הזה היא מביאה לחוויות האירוח האחר.
לקראת סוף הפגישה שלנו אמרה אסתי "גם לי יש חדר משלי, את חייבת לרדת איתי לראות איזה 'זולה' יש לי בתוך החורשה, לשם אני בורחת כשאני צריכה זמן לעצמי. בכל זאת, כשכל ששת הילדים נמצאים בבית בסופי שבוע ומגיעים עם בני הזוג, צריך קצת שקט".
עם נעלי העקב שלי (בתוספת של חמישה ס"מ, כי באותו בוקר הרגשתי צורך להיות "קצת על הגובה", ולמרות שאסתי הציעה לי להחליף לנעלים נוחות יותר) ירדתי בעקבות אסתי לתוך החורש המדהים שהוא חצר ביתה ל"זולה" שלה. ושם התחבר לי הכול: הרצון למרחב נפשי ופיזי, ולפסק זמן מהמרחב המוגן שלנו. זה קיים, כנראה, בכולנו. אנחנו רק צריכות לפרגן לעצמינו וליישם. נכון, לפעמים אנחנו לא כל כך יודעות איפה להתחיל, והאם לעשות את זה לבד או עם חברות טובות. בכל מקרה, "גלילא חדר משלך" יכולה להיות התחלה טובה.


בתמונות:

קבוצת נשים בפעילות ב"גלילא חדר משלך". מפה לאוזן
אסתי אדן. אני רוצה שזה יתפתח בשלבים
חדר בגלילא, הספא ופינות שונות בחצר. "מה שחשוב זה הרוח"

צילומים: סשה אלכוב

 
   

 

חזרה לעמוד הבית