א-לה כפר גיליון מאי 180 | פתח דבר

פתח דבר

סוף האביב. הימים מתארכים, הקיץ עומד בפתח ודוחק אט אט את האביב. השדות מצהיבים, המים בנחלים נעלמים ורק נחלים יחידי סגולה יזכו בשכשוך המים גם בימי הקיץ. הזהוב משתלט על הירוק. אנו בסופם של ימי ספירת העומר ובשבוע הבא נציין את חג השבועות – שבעה שבועות תמימים מפסח, והיום ה-50 הוא חג מתן תורה, חג הביכורים, חג הקציר, שבועות. כבר כתבתי על הקשר שבין פסח לשבועות, הן הקשר החקלאי – ימי הקציר מתחילים מיד לאחר חג הפסח ומסתיימים בחג השבועות עת מעלים את הביכורים לבית המקדש; והן הקשר הרוחני – בחג הפסח אנו חוגגים את החירות הפיזית שלנו, ביציאת מצריים מעבדות לחירות, ובחג השבועות את החירות הרוחנית – קבלת לוחות הברית, חג מתן תורה.
קיבצתי מספר אמרות וסיפורים הקשורים למועד. מתוך הלכות תלמוד תורה של הרמב"ם: בשלושה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה – זכה בו אהרון. כתר מלכות – זכה בו דוד. כתר תורה – הרי מונח ועומד מוכן לכל ישראל, כל מי שירצה יבוא ויטול.
מתוך ילקוט שמעוני: מכל המקומות שבעולם דווקא במדבר ניתנה התורה? על שאלה זו משיבים במדרש: אילו ניתנה תורה בארץ ישראל היו אומרים ישראל לאומות העולם: 'אין לכם חלק בה'! אלא ניתנה במדבר, במקום הפקר ללא בעלות עליו. כל הרוצה יבוא ויקבל!
הרב יוסף דב סולובייצ'יק גרס שכל אחד מקבל ונותן: שני כוחות נתן הקדוש ברוך הוא לאדם. מחד גיסא הכוח להיות יוצר עולמות, הכוח להיות רב ומורה וללמד את הזולת, להשפיע עליו לשנות את אישיותו וליצור אותה מחדש. מאידך גיסא נתן הקדוש ברוך הוא לאדם כוח אחר – הכושר להיות תלמיד, ללמוד מהזולת. אסור לאדם, אף לגדול שבגדולים, לשכוח כי הוא יכול ללמוד מאחרים באותה המידה שיש ביכולתו לתת לאחרים. אף הקטן שבקטנים יש לו גם כוחות הנפש ומידות טובות ואוצרות של רגש אשר בהם הוא יכול להתחלק עם אחרים ולהשפיע עליהם. כל אדם הוא גם רב וגם תלמיד, משפיע ומושפע, מקבל ונותן.
ונוסיף אנו: תורת חיים היא למחזיקים בה. ונזכור שדרך ארץ קדמה לתורה.

שבוע לפני שבועות אנו מציינים את יום ירושלים. אסיים בשירו של יוסי גמזו ירושלים האחרת ובתפילה לבריאותו ושחרורו המהיר של גלעד שליט.

ירושלים האחרת / יוסי גמזו

אהובתי על מגדלייך הגבוהים,
פרושה אדרת השקיעה סמוקת שוליים
קשה קשה שלא להיות בך נביאים,
או לפחות משוררים ירושלים.
אך בין חוזייך שניבאו בך נואשות,
את המלכות ואת הדם ואת החרב
אני רוצה להיות הילד הראשון,
שיתעורר בירושלים האחרת.
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.
אהובתי מול בית הספר לשוטרים,
ומול אותה גבעת תחמושת דם ועצב
את כל פצעי החפירות כמו בתפרים,
חובש הזמן בתחבושות קרירות של עשב.
ובשוקי הצבעונין צועק הרחוב,
עברית צרודה כזאת וערבית ניחרת
כשהעתיד על החשבון פורע חוב,
במפרעה לירושלים האחרת.
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.
אהובתי אבני הכותל החמות,
משננות אחרי אלפי פתקים של צער
את מעופן של היונים על החומות,
עם המחר המתהלך בך צעד צעד.
ומול מגדל דוד שבים האוהבים,
ימין משה ואבו טור אט אט וחרש
פשוט לקטוף בך אשכולות של כוכבים,
אז לילה טוב לירושלים האחרת.

קריאה נעימה
וחג שמח
ניר שילה

 
   

 

חזרה לורדה ומדורים