א-לה כפר גיליון מאי 180 | לידיה גרינפלד/ ידידו הטוב ביותר של הכלב

לידיה גרינפלד/ ידידו הטוב ביותר של הכלב


על כלבים המחכים לאימוץ בכלבייה ביסעור, ועל עמותת כלבלאב שמדיניותה היא לא להמית כלבים בשום מקרה

תחנת התצפית וההסגר גליל מערבי נמצאת באזור תעשייה בכניסה לקיבץ יסעור. שטח התחנה נחלק לשני חלקים בלתי שווים: חלק אחד הוא תחנת התצפית וההסגר שנבנתה על ידי החברה הכלכלית של מטה אשר בסיוע משרד הפנים. חלק שני הוא שטח מגודר בניהול עמותת כלבלאב, שם מוחזקים כלבים המוצעים לאימוץ.
תחנת ההסגר מושקעת יחסית ויש בה שני ביתנים שבהם כלובים מסודרים עם ריצפת בטון. תעלת ניקוז מחברת את כל הכלובים ולתוכה שוטפים, עם צינור מים, את ההפרשות של בעלי החיים. הווטרינרית של המועצה ממונה על רווחת הכלבים במקום.
לעומת התחנה, השטח שבו מוחזקים הכלבים לאימוץ איננו מציע ביתנים אלא שורת כלובים, שרובם בנויים מחומרים ממוחזרים. חלק מהכלובים מקורה, ורק מספר תאים מתהדרים ברצפת בטון. יתר הכלובים עומדים על האדמה החשופה. בחורף האדמה הופכת לבוץ ונחלי מים זורמים בשטח בגלל ניקוז לא יעיל. הכלובים מסודרים סביב חצר מרכזית קטנה שבה מפוזרים מיני קרשים, מלונות שבורות ואחרות מאולתרות מדיקטים ומלוחות פרספקס ישנים.
המבקר מבחין מייד בהבדל בין מגורי הכלבים בתחנת ההסגר לתנאים המוצעים באזור האימוץ. ברור לכל ששטח האימוץ הוא "הילד החורג". אבל בל יטעה המבקר: למרות שהכלבים לאימוץ נמצאים בסביבה פחות או יותר מוזנחת, הם אינם פחות מאושרים. אמנם בחורף הם משכשכים בבוץ ובקיץ השמש קופחת, אבל הריהוט בכלובים, המלונות המאולתרות, בקבוקי הפלסטיק והנעליים הישנות מספקים סביבה מגוונת ומאפשרים להם לשחק מחבואים ולהשתובב. הטיפול בכלבים לאימוץ הוא טיפול אישי, בידי מתנדבים אוהבי בעל חיים. כל יום מגיע מתנדב שאוסף את הקקי ומחליף את המים בדליי הפלסטיק, מנקה את הכלובים והחצר, ומשתדל להרעיף על הכלבים אהבה וליטופים כדי שיישארו ידידותיים לבני אדם ויתרגלו למגע אנושי. אחד מהצ'ופרים שמעניק המתנדב הוא לשחרר את הכלבים לחצר הקדמית של התחנה, מקום גדול יחסית, שם הם מתרוצצים, משחקים ורבים זה עם זה. כשההפסקה מגיעה לסיומה מחכה למתנדב עבודה קשה, להחזיר את כולם, כלב כלב למלונתו.
המתנדבים משתייכים לעמותת כלבלאב שהוקמה לפני כשלוש שנים. העמותה מנסה למצוא בית לכלבים שסיימו את תקופת ההסגר בתחנה ואין להם דורש או שבעליהם ויתרו עליהם. מטרות העמותה: לדאוג לתנאים פיזיים ונפשיים נוחים ככל האפשר לכלבים, למצוא להם בתים טובים וכן לייעץ ולסייע למשפחות בטיפול בחיית המחמד. מדיניות העמותה היא לא להמית כלבים בשום מקרה. לכן יש במכלאה כלבים שממתינים לאימוץ יותר משנה, ויש כאלה שנמצאים במכלאה שלוש שנים. עד היום נמסרו לאימוץ דרך העמותה כ-600 כלבים. אלה כלבים שניצלו מהמתה וכידוע, כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם שלם.
היום יש לעמותת כלבלאב גרעין של כחמישה מתנדבים ותיקים, שאליהם הצטרפו עם השנים עוד עשרה איש. בין המתנדבים יש וטרינרים, מאלפת כלבים ואוהבי כלבים מיישובים הסמוכים ליסעור: כפר ורדים, עצמון, כברי, לוחמי הגטאות, בוסתן הגליל, טלאל, יסעור ועוד. יש לציין שלכפר ורדים מקום של כבוד בעמותה: עמוד התווך הם שני אוהבי חיות בלתי נלאים, ללה ופטר גנאו, שמקדישים את חייהם לטיפול בבעלי חיים. כמו כן, שתי מתנדבות מהכפר מגיעות פעם בשבוע לכלבייה (אני אחת מהן).
בשבתות מגיעים לכלבייה מתנדבים נוספים שעוזרים בקבלת קהל ומנסים להתאים את הכלב הנכון למשפחה המאמצת. כאשר יש די מתנדבים, דואגים גם להוציא לפחות חלק מהכלבים לטיול אל מחוץ לכלביה. הכלבים אמורים להימסר אחרי שעברו עיקור או סירוס וכן אחרי שקיבלו זריקות חיסון, כולל כלבת.
רוב הכלבים המגיעים לעמותת כלבלאב הם כלבים מעורבים, גדולים וקטנים, ללא ייחוס מיוחד. אבל כלבים גזעיים רבים מגיעים לעמותה והם נמסרים לאימוץ לכל דורש. אני זוכרת כלב אפגני גבוה ומפואר, שחיכה זמן רב לגואל ולבסוף אומץ על ידי חוואי בנגב. כלב אחר שחיכה זמן רב היה בורדר-קולי נמרץ, שאומץ על ידי בעל חוות צאן. היום יש בכלבייה כלב פקינזי יפהפה ושני טריירים בינוניים.
עמותת כלבלאב מתקיימת אך ורק מתרומות של יחידים ומוסדות. למרות התרומות, למשל, ממפעל מילואות, שבעזרתו שופר בשנה האחרונה המבנה של הכלביה, המצב הכספי הוא רעוע והעמותה משוועת לתרומות נוספות. בין השאר דרושה תרומה דחופה של כ-15 אלף שקלים על מנת לסיים יציקת ריצפת בטון וכדי לקרות את כל השטח.
גם מתנדבים חסרים, ומתקבלים בברכה מתנדבים מעל גיל 16. לתגובות ותרומות ניתן ליצור קשר עם שלי סלוצקי 052-8288292.

בתמונה: כלבים בכלבייה. כל המציל נפש אחת

 
   

 

חזרה לורדה ומדורים