א-לה כפר גיליון 199 אוקטובר 2011 | ורדה

ורדה

ונפתח בחידה: למה עברה ההופעה של גידי גוב מהקאנטרי להיכל התרבות במעלות? אולי כי בקאנטרי אפשר להכניס 2,000 איש ויותר ובהיכל 500, וככה ידווחו שנגמרו הכרטיסים? אולי כי פחדו שפתאום ירד גשם? אולי הזמר פחד ממה שיעשה לו האוויר הצח? אולי רצו לחסוך בהגברה? לחסוך בכלל? תחקירני ורדה עובדים על זה.

חברה טובה של ורדה גילתה ביום שישי אחד חתול מת ליד הבית. אבל טוטאלית. ומכיוון שבדיוק את אותה שבת לא חפצה לבלות במחיצת נבלות, חיפשה פתרון. הגברים שסביבה פחדו מעינא בישא, החתול המנוח לא הסתלק מיוזמתו, והמועצה סגורה לגמרי. עד שנזכרה: למועצה יש קו חירום, ומי יודע אולי הוא אפילו עובד. אז חייגה החברה 108, וטלפנית מנומסת אכן ענתה ולקחה בחיוניות את כל הפרטים. וואלה, עובד השירות. ביום ראשון, אפילו די מוקדם בבוקר, הגיעו מהמועצה כדי לקחת את החתול למנוחת עולמים.

אגב מנוחת עולמים, בישיבת המועצה דיברו קצת על נושא הקבורה בכפר ובמיוחד על המחיר שצריך לשלם כדי להיקבר ליד בני זוגנו. תמי איצקוביץ קבלה על מחיר מופרז, ואף פרסמה מאמר באתר כפרניק. ורדה עברה על הטוקבקים ומצטרפת בהתלהבות להצעה שנראית לה יעילה במיוחד: לאות מחאה על המחיר, להפסיק למות לאלתר!

איש המרתון אלי אסרף נסע לברלין לרוץ את המרתון, וממש בעומדו על קו הזינוק נולד לו נכד. טוב, ורדה מגזימה. הנכד נולד ב-8:30 והזינוק היה ב-9:00 בבוקר. העיקר שגם אלי, גם ההורים המאושרים וגם התינוק הדנדש הגיעו בשלום ליעדם.

זוכרים שורדה הימרה על עמנואל רוזנצוויג, אקס כפר ורדים, כמי שיתמודד בגמר של מאסטר שף? אז היא צדקה, והוא באמת התמודד ואפילו לא זכה, בדיוק כמו שורדה צפתה. רק שפה הסתיימו הדיוקים של ורדה, כי יש גבול. קודם כל ורדה סיפרה שעמנואל היה ברשימה של רון מוסקוביץ, אבל בעצם הוא היה מספר 2 של חנן חן. ומה שיותר חמור, ורדה הימרה על אליהב כמי שיזכה, ובסוף זה היה אבי.

מילא, גם 50 אחוז זה יפה. כשראש הממשלה שלך הוא ביבי, זה לא יאה להגזים עם דיווחים נכונים, ובטח שלא עם תחזיות.

ממש ביום שהתחילו עם כל העניין הזה של הרתחת מי שתייה, היה אחד שמיד דאג לילדי בית הספר. אלי ברדוגו, שהוא גם תושב הכפר וגם יש לו מרכול גדול בשלומי (חסות וחוזרים: מחסני מזון שלומי), תרם במיידי 1,000 בקבוקי מים מינרליים לטובת התלמידים. ורדה מצדיעה.

בשופר סל של הכפר מהומת אלוהים. לפי איך שזה נראה, המקררים עסוקים כל הלילה במסיבות חשק לוהטות, מתרבים בטירוף והצוות מתקשה להשתלט עליהם. הגרסה הרשמית היא התחדשות והיערכות מחדש, אבל ורדה מריחה קונספירציות מקילומטרים.

אם אתם יוצאים לבלות ביערות קק"ל ברחבי הארץ, יש מצב שלא תצטרכו לוותר על מצוות הישיבה בסוכה. הקרן הקיימת דאגה לסוכות בכמה יערות ואתרים שלה, וגם דאגה לשלוח תמונות. ורדה חייבת לציין שמבחינת עושר הקישוטים ושילוב הצבעים, הם לא משהו.

בתיאטרון זיקית החדש שבתפן היו כמה ערבי קולטורה שכללו מופעי תיאטרון, תנועה, מחול וכאלה. באחד הערבים הללו היה מופע סיום שכלל ארוחה שבה אשכרה מגישים לקהל אוכל, כולל קרקרים, שניצלים, פירות ומיץ ממותק. אז השניים שנשנשו, טעמו, לקחו עוד וניגבו את הפה בגב היד – ורדה קלטה. עוד שני שניצלים היא גם הייתה רושמת שמות.

לכפר ורדים הגיעו תשעה מתנדבים חדשים של תנועת נוע"ם. על פי דיווחים שהגיעו מהמועצה החבר'ה הגיעו "שמחים ומלאי מוטיבציה". בהמשך אותו דיווח סופר שהפעילות הראשונה שלהם הייתה הרמת כוסית לשנה החדשה במאר"ג יחד עם חברי המועצה, עובדים, מתנדבים ותושבים חדשים". ורדה משוכנעת שהיין רק הגביר את השמחה. טוב אולי גם חברי המועצה.

וכשאתם מתכננים את הבילוי בסוכות, תזכרו שגם בכפר יש המון מה לעשות, ואתם יכולים להזמין את המשפחות, כאן אצלנו לבלות, מיצירות קרמיקה ליהנות, ובבתים הפתוחים משלל אמנויות, ופה ושם אפילו לקנות.

ורדה תמיד אמרה שכשאין מה לומר, עדיף לומר את זה בחרוזים. למשל: יענקל שלנו היום בן שישים, ואותו כולנו מאוד אוהבים, אז הנה אנחנו כאן מתכנסים, הילדים הנכדים וגם החברים, לשיר לו שירים ולספר סיפורים, על כל השנים שהיינו צעירים, איך בילינו בלילות ובימים, ונהיה כולנו מאוד שמחים, ואם לא יעצרו אותנו נמשיך ככה עד קץ הימים.

אבל זה לא אומר שכל פעם שחורזים זה כי אין מה לומר. הנה, יצא לה נחמד לורדה האייטם על פעילויות הכפר בסוכות, לא?

חג שמח.