א-לה כפר גיליון 199 אוקטובר 2011 | שם עין - בן עמי מוסק

שם עין - בן עמי מוסק

רוסיה של ניגודים

שבוע מרתק ברוסיה מבליט שורה של ניגודים.

הרוסים אוהבים את היורו, אך רוב המסחר עדיין מתנהל במטבע המקומי, הרובל שערכו כ-12 שקלים.

בקיץ יכול החום להגיע ל-40 מעלות צלזיוס, ובחורף נוחתות הטמפרטורות למינוס 40.

תוחלת החיים של הגברים מהנמוכות באירופה – 59 שנים, ואילו הנשים חיות בממוצע 72 שנה. "הנשים יודעות לחיות", הסבירו לי.

גם שתי הערים הגדולות שונות זו מזו באופיין. במוסקבה (13 מיליון תושבים) כמעט ולא ניתן לשוחח באנגלית, ואין שילוט בשפה זו, ולו הקטן באנגלית.

בסנט-פטרבורג (8 מיליון תושבים) יש מעט שילוט באנגלית ופה ושם ניתן לאתר תושב הדובר את השפה. בכלל, ניסיונותיו של פטר הגדול ליצור עיר אירופאית, צלחו במידת מה והעיר אכן מזכירה קצת ערים אירופאיות.

הרכבת התחתית בשתי הערים (בעיקר במוסקבה) מדהימה. הקירות והתקרות מעוטרים ביצירות מדהימות ונהר של אנשים זורם בהן באופ תמידי. הרכבת התחתית הראשונה החלה לנוע בשנת 1935, ומאז משמשת ככלי תחבורה מרכזי.

עוד כמה נתונים על הארץ הגדולה הזו: שטח כ-17 מיליון קמ"ר, בהם חיים כ-150 מיליון תושבים.

ממוצע ילדים למשפחה כ-1.3, כש-40 אחוז מהמשפחות הן בעלות ילד אחד.

השכר הממוצע ברוסיה הוא כ-700 דולר. שכר המינימום ברוסיה כולה הוא כ-150 דולר. שכרו של פרופסור כ-1,800 דולר לחודש ושל חבר פרלמנט כ-2,600. שכרו של פועל פשוט כ-180 דולר. ברוסיה חיים כ-87 מיליארדרים (שנייה רק לארצות הברית) שגילם הממוצע 45.