א-לה כפר גיליון 202 ינואר 2012 | אייל כץ

אייל כץ

ג'ק והג'וק

שני סיפורים קצרים עם מוסר השכל משותף

ג'ק היה בחור טוב. אבל ממש טוב. עשה מה שאומרים לו, הגיע בזמן לעבודה ולא פספס אפילו יום, התחשב בחברים, היה נאמן לבני המשפחה וחי בשלווה את חייו השקטים. היו אפילו אנשים שדי חיבבו אותו, במיוחד כאלו ששמו לב לקיומו.

כל חייו האמין ג'ק שההתמדה, הכישרון והערכים עליהם הוא מקפיד יביאו אותו רחוק, אך ככל שנקפו השנים שם לב שזה לא בדיוק קורה. הוא לא התקדם, עבד יותר מידי, הרוויח מעט מידי והחיים השקטים היו בעצם אפורים ומשעממים.

עד שיום אחד הציע לו מישהו להצטרף למבצע נועז. משהו שיש בו מלא כסף, המון ריגוש, שש או שבע עבירות על החוק (לא כולל עבירות תנועה) אבל רק שלוש מהן עבירות באמת חמורות. "אתה בכלל לא מסתכן", הבטיח האיש לג'ק, והסביר לו שבתור בגינר בעסקי הנועזות יוטל עליו תפקיד שולי וקטן, נניח תצפיתן, ואין שום סיכוי שיקרה לו משהו.

ג'ק החליט שלמה לא, פעם אחת גם לו מותר להתפרע ולסטות מדרך הישר, ואחרי שהמבצע נכשל האיש שלו הפך לעד מדינה וכל התיק נפל על ג'ק. לפחות הוא זכה סוף סוף להכרה בכישרונו. "המוח" התנוססה הכותרת בעיתון ליד תמונה גדולה ודי מוצלחת שלו.

החברים הפנו עורף, המשפחה נטשה, השופט החליט לדון בכל חומרת הדין וג'ק מצא עצמו כלוא בתא מבודד להרבה שנים. בלי ביקורים, בלי טיולים, בלי חברים לתא, כי מאנשים מסוכנים כמוהו צריך להיזהר והוא צריך לשלם את חובו לחברה.

פעם ביום היה איזה סוהר משליך לעברו ארוחה דלה, וחוץ מהג'וקים לא פגש ג'ק נפש חיה. אז הוא התחיל להאכיל את הג'וקים ולשחק איתם כל מיני משחקים, ובינו לבין אחד מהם נקשרו קשרים אמיצים במיוחד. הג'וק החברותי העז לבוא לאכול ממש מידו של ג'ק, וככל שנקפו הימים הלכו היחסים והתחממו.

ג'ק ניסה את הג'וק בכל מיני מבוכים ומכשולים, והג'וק פתר את כל החידות והתגבר על כל אתגר שג'ק העמיד בפניו. מיום ליום התגלה הג'וק ככישרון אמיתי. הוא ביצע תרגילי לוליינות על חתיכות בד שג'ק קרע מהסדין של שב"ס, הרביץ סלטות ותרגילים אקרובטים, ואפילו ציית לפקודות פשוטות כמו "בוא", "סטופ", "מהר" ו"טפס לסורג, צא לחצר ותביא לי משם בדל סיגריה כמה שיותר גדול".

"ממש לא ידעתי שג'וקים מסוגלים לדברים כאלה", הרהר יום אחד ג'ק בקול רם. "זה בגלל שאתה שבוי בדעות קדומות ולא באמת רואה את מי שמולך", השיב הג'וק, וכך הבין ג'ק שהיצור הקטן והחביב גם מדבר, קורא, שר ומנגן להנאתו על גיטרה חשמלית.

קיצורו של עניין, הקשר האמיץ עם הג'וק עזר לג'ק לעבור את השנים הארוכות והקשות בכלא, ובבוא היום הוא מצא עצמו שוב חופשי. בלי עבודה, בלי משפחה, בלי גרוש, אבל עם חבר אחד אמיתי, הג'וק. השניים התגוררו יחד בחור קטן, הסתובבו יחד בעיר כשהג'וק יושב על כתפו של ג'ק, אספו יחד שאריות מפחי אשפה של מסעדות, חיפשו יחד פרנסה וקיוו יחד לעתיד טוב יותר. אבל איש לא רצה להעסיק את ג'ק. מי רוצה אצלו בעסק את הפושע המסוכן, "המוח"?

יום אחד, בעודם מסתובבים, הבחין הג'וק במודעה: הקרקס הגדול מגיע לעיר. "בוא נצטרף לקרקס", הציע הג'וק. "נראה לי שג'וק מאולף שעושה תרגילי אקרובטיקה יכול לתפוס".

"רעיון מעולה", הסכים ג'ק, "אבל תוכל לעמוד בזה? שנינו יודעים כמה ביישן אתה".

הג'וק שתק לרגע וענה בקול בוטח: "בשביל הידידות שלנו, למען האהבה שיש בינינו, אני מוכן אפילו לזה".

מידי יום הגיע ג'ק לקרקס כשהג'וק על כתפו והוא לבוש במיטב סמרטוטיו, וניסה להיכנס לפגישה עם המנהל. פעם אחר פעם דחתה אותו המזכירה, עד שערב אחד נכמרו רחמיה והיא אפשרה לג'ק להיכנס.

מנהל הקרקס היה לבבי ומסביר פנים: "במה אוכל לעזור לך"?

"יש לי", פתח ג'ק בטקסט ששינן כל אותו שבוע, "קטע מטורף בשבילך. נאמבר שהעולם עוד לא ראה כמותו, משהו שיהפוך את הקרקס שלך ליחיד במינו".

"זה נפלא", אורו פניו של המנהל. "אני ממש מחפש משהו חדש ומסעיר. אבל דבר אחד אני חייב לומר לך לפני שנגיע לתכל'ס", המשיך המנהל תוך שהוא טופח בעוז על שכמו של ג'ק, "היה לך ג'וק על הכתף".

 

כמעט אותו סיפור, רק עם הבדלי ניואנסים וטיפה יותר תמציתי

איש אחד נכנס למנהל קרקס ואומר לו: "אני יודע לעשות כמו ציפור".

המנהל מביט בו בזלזול ומפטיר: "עזוב אותי, כל יום מגיעים עשרה כמוך".

"טוב, לא צריך", אמר האיש ועף החוצה מהחלון.

 

מוסר השכל

  1. אם אתה חרוץ, ישר, מאמין בעצמך גם אחרי שטעית ודבק בדרכך, היא לא תביא אותך רחוק.
  2. אם אתה אחד שיודע לעוף, לפחות תוכל לנסות שוב.
  3.  ולא משנה אם אתה כזה או כזה, מי שמנהל את הקרקס לא באמת יעזור לך.

 

לתגובות [email protected]