א-לה כפר גיליון 202 ינואר 2012 | לידיה גרינפלד

לידיה גרינפלד

דילמת העלים 

יש בארץ סתיו, ועוד איך, ולא רק מרגישים בו, גם רואים אותו. השאלה הגדולה היא מה עושים עם עלי השלכת, שמכסים את הכבישים, המדרכות ובמיוחד מדשאות הכפר 

מאז שיצא החוק נגד שימוש במפוחים במרחב הציבורי, בגלל הרעש ובגלל האבק שמתאבך, הוחלט במועצה להפסיק לנקות את הכבישים מעלים באמצעות מפוחים. וכיוון שאין די כוח אדם לאיסוף במטאטא או במגרפה, נותרים העלים על הכבישים, ובעיקר על המדרכות.

במקומות שבהם אין הרבה עצים, נשירת העלים איננה משמעותית. אבל בכבישים עם עצים גדולים, בעיקר ברחובות המשולבים, העלים מכסים את הקרקע ונערמים.

ושלא יגידו לנו שאין בארץ סתיו. יש סתיו, ועוד איך, ולא רק מרגישים בו, גם רואים אותו. עלים חמרמרים מכסים את המדרכה וברור לכולם שהגיע סתיו. עליתי לאחרונה לרחוב ארז ומדהים עד כמה מרבד העלים הצהובים והכתומים משנה את פני הנוף. מראה משובב נפש או מרגיז, תלוי אם אתה משתייך לאוהבי הטבע ושומריו או לשונאי לכלוך בכל צורה שהיא, אם אתה אוהב סדר וניקיון ושונא שינויים או אם אתה אוהב מראה זרוק ומקבל בברכה מעברים ועונות.

אין מה לומר, יש כאן שינוי. במועצה מתקבלות מדי יום תלונות על ה"לכלוך" הסתווי ברחובות. אנשים  מאשימים שהרחוב מלוכלך, שערימות העלים מעלות צחנה. אחרים טוענים שמתחת לעלים מתרוצצים עכברים וג'וקים. יש המצביעים על "טינופת", סכנת החלקה, סכנת זיהום ומה לא. לא נעים להיות עובד מועצה כאשר התלונות הנזעמות מגיעות מתושבים שאינם שבעי רצון מן המצב.

לעומת זאת, עברו ברשת כמה אימיילים של אנשים "ירוקים במיוחד" והדברים משעשעים ומשכילים.

אהרון פריאל: ברגע זה חלפתי בכיכר מס' 1 ואני רואה שהגננים גורפים את העלים מן הדשא שבכניסה לכפר ועורמים ערמות ענק לפינוי מחר. למה? אם היינו מביאים יועץ "ירוק" והיינו שואלים מה לעשות עם ערימות העלים הענקיות הוא בודאי היה מייעץ לפזרם על הדשא.

צילה שנהר: עלים זה לא לכלוך. אנשים טסים לארה"ב, אירופה ויפן כדי לראות שלכת וכאן אנו מקבלים שלכת בחינם בלי לעשות ויזה ובלי לשלם כרטיס טיסה וזורקים אותה למקום אחר. בזמן העבודה של גריפת העלים (וזה לוקח הרבה זמן) ניתן לעשות דברים מועילים הרבה יותר. כמו שאני אומרת, "לעשות זה לא העיקר, העיקר הוא לעשות בתבונה". חוץ מזה שלכת זה קומפוסט וקומפוסט זה טוב, לא?

עדנה פישר: חזרתי מחו"ל ויש לי הערות (והארות/צילומים) בעניין עלי השלכת על הדשאים. הדשא זקוק לאור השמש. שלכת מרובה פשוט חונקת אותו כי היא מסתירה ממנו את האור. עלה פה ושם לא מזיק אבל "ערימה ענקית" יכולה להזיק. לצערי לא הספקתי לצלם את ערימת העלים הענקית שנגרפה מן הדשאים אבל הפיתרון היפה של פיזור העלים בין השיחים והעצים – אותו כדאי לאמץ. העלים משמשים כחיפוי וגם להעשרת הקרקע.

טוביה ארז: בחו"ל הדשא תמיד נראה יותר ירוק, אבל בארצנו דלת הגשמים עדיף לא לגדל דשא בכלל.

עדנה פישר: בתפיסתך החדה מיד הבחנת שאת הדשא בחו"ל צובעים כל יום מחדש. אשר לגידול דשא בארצנו אני מסכימה איתך, עדיף לגדל ליפייה זוחלת, לכיסוי שטחים וחסכון במים.

סיון יחיאלי: בוקר טוב חברים, הדיון הזה מתקיים מוקדם מידי בבוקר (חלק מהכותבים כתבו מה שכתבו בשעה 6:00). ב-10:00 הכל יראה אחרת. יום נפלא.

הסיכום של ראש המועצה הוא אופטימי מדיי במקרה זה. יש מחלוקת קשה לגבי האסתיטיקה של עלים שנחים להם על המדרכות והכבישים. דשא ללא רבב הוא משטח יפה ומרגיע, אבל גם דשא שנשרו עליו עלי שלכת הוא מראה נחמד ביותר. ערימות הן תופעה זמנית ויש לשער שלמחרת כבר יסלקו אותן. השאלה "כמה זמן נדרש לגרף את העלים מן הדשא והאם זה לא בזבוז זמן?", זאת שאלה שצריך לחשוב עליה ולחשב אותה.

באשר לעלים על המדרכות ובשבילים, אני לא חושבת שהם מדגרה לזיהומים ומסתור לבעלי חיים קטנים. קיומם הוא קיום קצר מועד והגשם הראשון ישטוף אותם וימלא את המרזבים. ומה שלא יישטף לבטח יעוף עם הרוח, כמו בשיר האלמותי של איב מונטן "עלי השלכת".

במקום להיות קטנוניים ולחרף את עלי הסתיו ואת עובדי המועצה, מוטב שתציעו תוכנית יעילה לסלק את חריוני הכלבים מהמדרכות. זה בוודאי מראה מגעיל ומכוער. ועוד יותר מכוערים הם בעלי הכלבים, שנותנים לחיית המחמד שלהם לחרבן ברשות הרבים ואינם טורחים להעלים את התוצר. דרוש אומץ לב כדי להעיר לעבריינים עם הכלבים, אבל מוכרחים לעשות זאת. צריך לשאול כל בעל כלב שמסתובב בחוץ, שיראה את השקית שהוא מחזיק בכיס לסילוק הקקי. אם אין לו שקית, צריך לגעור בו. לחץ חברתי הוא גורם מרתיע ביותר, בוודאי במקום קטן כמו שלנו.

לתגובות: [email protected]