פנאי - פורטל התיירות של הגליל מערבי

כניסה ללקוחות
צימרים ובתי מלון מסעדות ואירוח אטרקציות ואתרים טיפולים וספא טיולים ומדריכים תרבות ואומנות שופינג ומתנות לקבוצות וארגונים

כדאי לכם



הולכים למוזיאון

על ארבעה מוזיאונים בגליל המערבי: הפתוח בתפן, חומה ומגדל, בית לוחמי הגטאות ואוצרות החומה. / אתי ברוש והדס כר

אמנות, תעשייה, יקים, מכוניות עתיקות, ארכיאולוגיה, שואה, תקומה התיישבות, שווקים, ואם תרצו – כל סיפורה של מדינת ישראל בארבעה אתרים 
 
בכל טיול בחו"ל יקפיד התייר לבקר במוזיאון או במוזיאונים המקומיים. זהו חלק אינטגרלי, טבעי ומתבקש של הביקור בעיר. בארץ בכלל ובגליל המערבי בפרט, יש מוזיאונים שבהחלט מצדיקים את המנהג הזה גם כשמטיילים כאן, ואין זה משנה אם הגעתם מצרפת, ארצות הברית, אוסטרליה או תל מונד.  
בגליל המערבי ארבעה מוזיאונים (וכמובן, עשרות גלריות לאמנות), השונים מאוד באופיים, אך יש להם מכנה משותף אחד: כולם מתעדים חלקים מרכזיים וחשובים מההיסטוריה היהודית בעת החדשה. בית לוחמי הגטאות כולל עדויות ומוצגים מתקופת השואה; מוזיאון חומה ומגדל בחניתה מתייחס לתקופת ההתיישבות של טרם הקמת המדינה, מוזיאון אוצרות החומה מציג את הרב תרבותיות והמגוון של כל יושבי הארץ ב-300 השנים האחרונות, ואילו המוזיאון הפתוח מתייחס בעיקר לימינו אנו ונושא מסר של שילוב אמנות ותעשייה.  
 
 

המוזיאון הפתוח בתפן 

הגדול מבין המוזיאונים והמתויר שבהם. הסיבה המרכזית לכך היא מגוון התצוגות במקום (שיפורטו מיד), המאפשר לכל אחד למצוא תחום עניין הקרוב ללבו. אמנות, מכוניות עתיקות, מורשת יהדות גרמניה ותעשייה.  
המוזיאון שוכן בגן התעשייה תפן, שהוקם ב-1985 ע"י סטף ורטהיימר במסגרת אזור התעשייה תפן.  
המוזיאון כולל חמש נקודות עניין: הגלריה לאמנות הכוללת גם גן פסלים ענק, מוזיאון אמנות התעשייה, המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית ואוסף המכוניות. בכל שעה עגולה מוקרן סרט המספר את סיפור התעשייה של "מודל תפן", בשבתות מתקיימות בבניין המרכזי פעילויות לילדים ובחגים פעילויות נוספות, כולל פסטיבל תפן המתקיים בסוכות. עוד במקום: חנות המוזיאון, קפיטריה, מסעדה ושתי חנויות מפעל "סבוני הפלא של סבתא ג'מילה", ו"סיגנטורה סטודיו מאיר" גלריה וסטודיו לזכוכית.  
 
גלריה לאמנות 
הגלריה שוכנת בתוך מבנה תעשייתי שהפך לחלל מוזיאלי. בגלריה מוצגות תערוכות מתחלפות של טובי האמנים הישראליים, כשכל תערוכה מלווה בקטלוג מחקרי בהוצאת המוזיאון. בימים אלה מוצגת התערוכה "מסת הרפאים" של האמן יזהר פטקין.  
 
גן הפסלים 
הגן הנמצא תחת כיפת השמיים כולל כמאה יצירות, הפזורות בגן ומשתלבות בנוף הטבעי שבו. הגן הוא למעשה החצר הפנימית של גן התעשייה, שבחלקה מכוסה דשא ובחלקה זרועה חצץ. האוסף הוא על טהרת האמנות הישראלית, כשבין האמנים ניתן למצוא את יחיאל שמי, מיכאל גרוס, מנשה קדישמן, יעקב דורצ'ין, אחיעם, דליה מאירי, ז'אק ז'אנו, עפרה צימבליסטה ואחרים.  
 
מוזיאון אמנות התעשייה 
הצעיר שבין המוזיאונים בגן מוקדש לתולדות התעשייה ומציג אבני דרך בהתפתחות כלים ומכונות חיתוך מהתקופה הפרה-היסטורית ועד היום. התצוגה הקבועה של המוזיאון כוללת מחרטות, מכונות קידוח ומסורים לחיתוך מתכות, מכונת העתקה ומכונת לחיצה ששימשה לייצור לוחיות מתחילת המאה הקודמת. המוזיאון מציג את התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20 בתחום העבודה עם מתכות ועיבוד שבבי, כשזו נבחנת בתהליכי עבודה, רמת דיוק ואיכות העיבוד.  
 
מוזיאון יהדות דוברי גרמנית 
במוזיאון זה, או בשמו השני, מרכז מורשת הייקים, מוצגת תערוכה קבועה העוסקת בעבר ההיסטורי של היהדות דוברת הגרמנית, ה"ייקים", ובתרומתם הנכבדה להקמת ההתיישבות, התעשייה וכל תחומי החיים בישראל. המוזיאון החדש על שתי קומותיו עוסק בפועלם והשפעתם של עולי ארצות מרכז אירופה: גרמניה, אוסטריה וצ'כיה, על התפתחות היישוב בארץ ישראל כמעט בכל תחום. ניתן לראות, למשל, את חלקם של הייקים בהקמת מפעלים דוגמת פניציה, טבע, אסם, אתא, פריגת, דגון, שטראוס, בירה נשר ועוד. במוזיאון מוצגת מפת היישובים שהוקמו ע"י עולים דוברי גרמנית ממרכז אירופה, ובהם נהריה, שבי ציון, מצובה, כפר שמריהו וקריית ביאליק.  
כדאי להתעכב במיוחד ליד פינת המוסיקה ולאתר בה שמות מלחינים יהודים ידועים כמו קורט וייל שהלחין את "אופרה בגרוש" של ברטולד ברכט, אוסקר שטראוס וגוסטאב מאהלר, שהמיר אח"כ את דתו לקתוליות. יהודים דוברי גרמנית מפורסמים היו גם צלם העיתונות דוד רובינגר, הפילוסוף מרטין בובר ושחקנית התיאטרון חנה מרון.  
באולם התערוכות מוצגת תערוכה מעיזבונו של הרמן שטרוק, שהיה אמן תחריט יהודי נודע. באולם לתערוכות מתחלפות מוצגת כעת התערוכה הייקים בחינוך: "ערכים אחרי 70 שנה". 
 
אוסף המכוניות 
בגן התעשייה תפן מוצג אוסף של כ-30 מכוניות אמריקאיות ואירופאיות בדגמים קלאסיים מתחילת שנות ה-30 לצד מכוניות שנות ה-90, ואפילו שתי מכוניות ישראליות – אוטוקרס סברה, שיוצרה בשנות ה-60 וכן BIGFOOT שיוצרה בהרכבה עצמית בפרדס חנה-כרכור. האוסף הנדיר הוא חלק מאוסף של כ-100 מכוניות השייך לתעשיין איתן ורטהיימר. זהו אוסף יחיד מסוגו בארץ ואחד הגדולים בעולם. באוסף שלוש מכוניות קלאסיות: פורד מוסטאנג 1965, שברולט 1957 ואלפא רומאו 1974.  
שליש מהאוסף מוצג בגן התעשייה תפן, שליש נוסף בגן התעשייה עומר והיתר נמצא באחסון. כל המכוניות נסעו בעבר בכבישי הארץ, וחלקן נרכשו כשלדת פח ועברו שיפוץ ארוך, יקר ומסובך.  
 
אוסף ארכיאולוגי ואתנוגרפי 
משנת 2009 נמצאים במוזיאון כ-150 אלף פריטים ארכיאולוגיים, שהינם חלק מאוסף של פליקס בוריאן ואריך פרידמן, נאמני עתיקות של אגף העתיקות שמשנת 1952 חפרו, תיעדו ואספו ממצאים רבים בעשרות אתרים פרה-היסטוריים באזור החוף והנגב המזרחי של ישראל. האוסף כולל פריטים שמקורם בתקופות הפרה-היסטוריות של ישראל, מרביתם עשויים מאבן צור אך בזלת, גיר וחומרי גלם נוספים. חלק מהפריטים שימשו כפי הנראה ככלי יומיום ואחרים יש להניח שימשו ככלי פולחן. המוצגים כוללים כלי צייד וכלי נשק ובהם ראשי חיצים, ראשי חניתות, ראשי אלות; להבי מגל ששימשו במגלי קציר; גרזנים ואיזמלים ששימשו לכריתת עצים והקצעתם; כלי קידוח, חירור החלקה וחירוץ; כלי דייג; כלי קיבול וכלי כתישה ושחיקה מאבן וכן קישוטים ועדיים (חרוזים, תליונים, טבעות, צמידים) וצלמיות שונות.  
 
תערוכת הגלגל 
העדויות הראשונות לשימוש בגלגל מתוארכות לאלף הרביעי לפנה"ס. במהלך השנים, איפשרה המצאת הגלגל שיפור ניכר בתנאי המחייה של האדם והובילה לתמורות מרחיקות לכת בהתפתחות החברה האנושית. השפעתו ניכרת בתחומים כה רבים, עד כי קשה לדמיין כיצד היו נראים חיינו בלעדיו. 
התערוכה "לא המצאנו את הגלגל" מזמינה את המבקרים ללמוד פרקים נבחרים בהיסטוריה של התפתחות הגלגל, להתנסות בהרכבת מערכות גלגלי שיניים, לבחון מכשירים המנצלים את התנועה הסיבובית לצורך הפקת צליל או הנפשה, ולצפות ביצירות אמנות שנוצרו בהשראת צורתו ותנועתו. 
 
 
המוזיאון הפתוח בתפן, טל: 04-9109611/0, פתוח בימים א-ה 09:00-17:00, בשבת וחג 10:00-17:00. 
 

מוזיאון חומה ומגדל – חניתה 

 
מוזיאון שוכן בבית אבן יפהפה, שסיפור הקמת חניתה מסופר מבין אבניו. הבית נבנה במאה ה-19 בידי בעלי האדמה המוסלמים, על חורבותיה של כנסיה ביזנטית עתיקה מן המאה החמישית. הוא שימש למגורים עד שנכבש בידי כוחות ההגנה שעלו מחניתה תחתית ביום 12 באפריל 1938. אז נקבעו בו המפקדה וחדר האוכל של המשק. ב-1966 הושלם שיפוצו והוא משמש כמוזיאון המקומי.  
המוזיאון נותן ביטוי לתולדות הישוב ולמפעל החלוצי שנקרא יישובי "חומה ומגדל" ומייחד פינה מרשימה לחלקו של הנוטר והשוטר העברי בהגנת הארץ בתקופת המנדט. המוזיאון מחולק לאולם ההיסטוריה והארכיאולוגיה של האזור ולאולם "חומה ומגדל" וסיפור עלייתה של חניתה על הקרקע.  
בביקורי קבוצות מתואמים מראש ניתן לחזות גם בהמחזה של תקופת "חומה ומגדל" בעזרת שחקנים.  
 
חומה ומגדל 
"חומה ומגדל" הוא כינוי למבצע התיישבות ציוני מתמשך בתקופת המנדט הבריטי, שנועד להקמת רצף התיישבות יהודית באזורים בעלי חשיבות ביטחונית אסטרטגית בארץ ישראל. השיטה פעלה במשך ארבע שנים, בתקופת המאורעות בשנים 1936-1939. בשיטה זו הוקם יישוב תוך יום אחד: ביום העלייה הובאו במשאיות אל מקום ההתיישבות חלקים מפורקים של מגדל שמירה, מספר צריפים וחומת עץ להגנה. הכול הורכב במאמץ מרוכז ובעזרת מגויסים ומתנדבים מהסביבה. המתיישבים הקימו במהירות חומה כפולה עשויה לוחות עץ ומילאוה בחצץ, כהגנה מפני כדורים. סביבה נמתחה גדר תייל, ובתוך החצר העמידו את הצריפים, הציבו את המגדל ובראשו הזרקור, ששימש להארת השטח בלילה וליצירת קשר עם הישובים השכנים, באמצעות איתות. היישובים הללו השתלבו במערך הביטחוני במאבק נגד הכנופיות הערביות ויצרו רצף התיישבותי חשוב בין חלקי הארץ השונים. מכל יישובי "חומה ומגדל" הפכה חניתה לסמל, במיוחד לאור העובדה שהעלייה לחניתה נעשתה לאור יום ובהפגנתיות וקיבלה אישור מהבריטים.  
 
הנוטר והשוטר 
עם התחלת המאורעות (1939-1936), השוטרים העבריים בארץ ישראל החלו ליטול חלק בהגנת היישוב. כך חניכי בית הספר לשוטרים הופנו להגנת יישובי הספר. תוך כדי כך, קם חיל הנוטרים כמסגרת התנדבותית חוקית של השלטון הבריטי.  
השוטרים היו המדריכים הראשונים של הנוטרים עד 1938, עת קמה "משטרת היישובים העבריים", שהפכה להיות החטיבה המרכזית של חיל הנוטרים. משימת החיל הייתה להגן על יישובים ושכונות ספר מפני התקפות ערביות. חיל הנוטרים היה משולב בארגון ההגנה וכלל כיתות רוכבים, רכב ומשוריינים. הנוטרים מילאו תפקיד חשוב בהקמת חניתה וההגנה עליה.  
במקום מוצגים אוסף כלי נשק, בהם אקדחים, מרגמה, תתי מקלע ודמויות נוטרים לבושים במדים.  
 
חדר הארכיאולוגיה 
חדר זה מעיד על רציפות היסטורית מובהקת של תרבויות באזור, הנוצרית, המוסלמית והיהודית. החדר נבנה על ידי המוסלמים לפני כ-200 שנה וניתן לראות את התקרה המקורית שנשתמרה עד היום עם קורות העץ ושטיח קני הסוף הקלוע ביניהן. כאשר כוחות ההגנה שיקמו את המבנה ב-1949 הם גילו תחת עץ התות העתיק 220 מ"ר של פסיפס שהיו חלק מהכנסייה הביזנטית, שעל חורבותיה נבנה הבית כולו.  
החדר מציג ארכיאולוגיה לאורך התקופות הקלאסיות (הלניסטית, רומית וביזנטית) ומתקופת הברונזה – 2000 לפני הספירה.  
בדרך לחניתה כדאי פנות ימינה אל יער חניתה, שם ממוקמת אנדרטת "חומה ומגדל". האנדרטה, מבנה עץ גבוה, נמצאת בתוך היער הירוק הערוך לפיקניק ומצויד בשולחנות וספסלים, ברז מים ואפילו מתקני שעשועים לילדים.  
 
קיבוץ חניתה, טל': 04-9859677. שעות פתיחה: א'-ה' 9:00-14:00, ו' 9:00-13:00, שבת וחג 10:00-14:00. מחיריםף 12 שקלים למבוגר ו-10 שקלים לילדים מגיל 6. museum@hanita.co.il 
 

מוזיאון "בית לוחמי הגטאות" 

בית לוחמי הגטאות למורשת השואה והמרד ע"ש יצחק קצנלסון שוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות. כאן לא מדובר בדיוק במוזיאון, אלא בבית עדות לסיפור המייסדים ולזיכרון השואה. בפי מדריכיו וחברי הקיבוץ הוא נקרא "הבית". בעיניהם מילה זו מבטאת יותר מכל את הווייתו של המקום ואת התחושה שהוא מעניק למבקריו הרבים. 
המקום נוסד באביב 1949 בשטחו של הקיבוץ על ידי אנשי מחתרת בגטאות ובמחנות, פרטיזנים וניצולי מחנות ריכוז, לשם הנצחת משפחותיהם והעם היהודי כולו. המייסדים ביקשו לתאר את ההתנגדות והיוזמה היהודית ואת כוחות החיים שאיפשרו התמודדות מול הרוע האנושי.  
המוזיאון מספר את סיפור השואה על פי רוח האדם, כשהאדם במרכז הסיפור ומדגיש את סיפור המרד של הלוחמים בגטאות. יצחק קצנלסון, שעל שמו קרוי המקום, היה משורר חבר המחתרת החלוצית בגטו וארשה, אשר נרצח באושוויץ במאי 1944. זהו המוזיאון הראשון שהוקם בעולם להנצחת זיכרון השואה והיחיד שהוקם על ידי ניצולי השואה עצמם.  
בית לוחמי הגטאות כולל את המוזיאון ההיסטורי ואת "יד לילד". 
 
המוזיאון ההיסטורי 
 
בנוי כבית כנסת, מבנה בן 3 קומות, שחלקו חודש ועתיד להכיל תערוכות חדשות. בכל קומה תערוכה בנושא אחר. בקומה הראשונה – אולם "הפתרון הסופי". הקומה המרכזית היא "קומת ההתנגדות". להתנגדות פירושים רבים: כתיבת זיכרונות וגניזתם, לימוד ילדים בחשאי, הברחת כיכר לחם – כל אלה נחשבו "התנגדות". הקומה כוללת את סיפור חסידי אומות העולם, המרד, ההישרדות, גטו ורשה הלוחם, ותערוכת "גרמניה מדבירה אומות ועמים". בקומה השלישית – "במחוזות הזיכרון", 20 סיפורים פרטיים של יהודים, חלקם שרדו את השואה.  
 
גלריית האמנות 
 
הקומה העליונה בבית לוחמי הגטאות משמשת ברובה כקומת גלריה, הנקראת על שם מרים נוביץ' ז"ל. 
המיוחד בקומה זאת הוא השימוש המקורי בתאורה טבעית. באמצעות קמרונות וחלונות בתקרה הכניס אדריכל הבית, שמואל (מילק) ביקלס, את אור היום מבלי שהמבקר יסתנוור ממקור האור. בקומה שלושה חללים גדולים, שבהם תערוכות מאוסף האמנות של הבית, אוסף הכולל למעלה מ-3,000 יצירות של אמנים מתקופת השואה. התערוכות: אלזה פולק – אושוויץ 5170 (פיסול),עבודות הפיסול בתערוכה מספרות את זיכרונותיה של האמנית, שמספר הקעקוע של אסירת מחנה אושוויץ חרות בנפשה. פרפרים באושוויץ - מקס (מאייר) בואנו דה מסקיטה. בתערוכה כשלושים ציורי שמן של האמן. 
במוזיאון עורכים סדנאות של מנהיגות וחזון מתוך למידה של סיפורי חיים ומנהיגות בתקופת השואה. אנשים באים ללמוד דרך סיפורי השואה על המנהיגות שלהם כיום.  
 
יד לילד 
 
יד לילד הוא אגף ייחודי ומרשים. זהו אתר הנצחה חינוכי המוקדש לסיפור הילד היהודי בשואה. "יד לילד" הוקם משלוש סיבות: להנציח את סיפורם של ילדים שניצלו מהתופת; להוות אנדרטת זיכרון למיליון וחצי ילדים שנרצחו בשואה; וכדי להנחיל לילדים בני הדורות הבאים את סיפור השואה.  
התצוגה שוכנת במבנה חדש בן 3 קומות, המציין עשור לפעילותו. מבנה החרוט שתוכנן על ידי האדריכל רם כרמי, נראה כאוניה הצופה אל הים התיכון והוא משתלב בנוף אמת המים העתיקה הנמצאת בסמוך לו.  
כל אולם במוזיאון עוסק בנושא אחר, והירידה מאולם לאולם היא במעגל, המתאר מסלול חיים שעבר ילד יהודי בתקופת השואה. התכנים המותאמים למבקרים הצעירים, מעוררים עניין והתרגשות גדולה. אחד האולמות עוסק ביאנוש קורצ'אק, המחנך ואיש הרוח, שבחר ללכת אל מותו יחד עם חניכי בית היתומים שלו בטרבלינקה. 
המסלול כולו מלווה בתצוגה "סיפור הילד היהודי בשואה", המבוססת על סיפורים אותנטיים מפיהם של ניצולים. 
את מקום התערוכה המתחלפת תופסת בימים אלה התערוכה "בעקבות תמונה אחת", המספרת את סיפורם של 20 ילדים שנשארו בחיים ועלו לישראל.  
 
בית לוחמי הגטאות, קיבוץ לוחמי הגטאות, טל: 04-9958080. שעות פתיחה: א'-ה' 9:00-16:00 ו' פתוח לקבוצות מוזמנות בלבד. www.gfh.org.il 
 
 

אוצרות החומה - עכו 

מוזיאון "אוצרות החומה" - המרכז לאתנוגרפיה ופולקלור של עכו והגליל המערבי, המשמר אורחות חיים משלהי התקופה העות'מאנית עד ימי ראשיתה של מדינת ישראל, הוקם על ידי דן הורטמן ומיכאל לוריא, אספנים של התרבות החומרית בגליל, שרצו לגאול את האוספים שלהם מהמחסנים ולמצוא להם מקום ראוי. להגשמת הרעיון חברו רבים וטובים. 
מבנה המוזיאון נמצא בבורג' אל קומנדר בפינה הצפונית מזרחית שבחומה החיצונית של עכו העתיקה. את המוזיאון עיצבה מיכל מזרחי, שהשתמשה בדלתות וסורגים מתוך האוספים של דן ומיכאל כדי לעצב את הדוכנים בשוק. פריטי האספנות השונים מוצגים בארונות וכדים מעוטרים מעשה ידי אמן פזורים במוזיאון, להשלמת האווירה האמנותית.  
 
עושים שוק 
המוזיאון מתחלק לשני אגפים: אגף אחד הוא שחזור של שוק מהמאה ה-19, בו נמצאים דוכנים של בעלי מלאכה שונים (מתוך האוספים של דן ומיכאל) ואגף שני מוקדש לאוספים ואספנים. דוכנים של קולעת סלים, דוכן של כובען כולל השבלונה ששימשה אותו לייצור תרבושים, דוכן לכלי נחושת וביניהם כלים לרחיצת ידיים ורגליים לתפילה, דוכן של חרש עץ שייצר כלים מגידולים מקומיים גליליים כמו כלי מדידה לשעורה וחיטה, מחרשה, מכתשים למזון, מורג ומזרה (להפרדת המוץ מהתבן).  
בנגרייה אפשר למצוא עריסה עם חור. עם חור? מסתבר שהיה נהוג לקשור את התינוק הישן כשהחור בעריסה ממוקם תחת מקום אסטרטגי בגוף, והתינוק היה קם בבוקר נקי, ותוצרי הלילה המוצקים שוכנים לבטח בכלי שהונח מתחת לעריסה. ומה באשר לנוזלים? חרש העץ היה מכין קטטר (אחד מיוחד לבנות ואחד מיוחד לבנים) כדי שיקומו יבשים. ויש גם דוכן של פחח שהכין מרזבים וסירים להרתחת כביסה שהמבוגרים בינינו עדיין זוכרים, דוכן של רוקח ותיק של רופא.  
 
שנות טובות 
באגף האוספים נמצא סלון דמשקאי שהגיע מדמשק ושימש בסלוני עשירים בגליל בכלל, ובעיקר בעכו, שהייתה עיר מחוז וגרו בה אנשים אמידים וסוחרים, שהרשו לעצמם סלון שכזה. עוד נמצא חפצי נוי, עבודות פרסיות ואיסלאמיות, כלים מיוחדים לרקיחת איפור ואחסונו, כאשר כל הפריטים כולם נאספו בגליל.  
בימים אלה מוצגת במוזיאון תערוכה העוסקת בראשית תעשיית הקרמיקה הישראלית. תעשייה זו מנתה בשיאה, בשנות ה-60, עשרה מפעלים מרכזיים. אספן ואוצר התערוכה: מיכאל לוריא. התערוכה תינעל ב-10 בספטמבר 2012.  
בתקופת החגים מוצגת במוזיאון תערוכה מיוחדת "טעימות חגים", אוסף מיוחד של שנות טובות, דגלי שמחת תורה וקישוטי סוכה מסורתיים. 
 
מוזיאון אוצרות בחומה, החומה המזרחית עכו עתיקה בכניסה לעכו העתיקה. טל. 04-9911004. 
לאתר המוזיאון

תגובות לכתבה



  • במוזיאון המכוניות בתפן
    במוזיאון המכוניות בתפן
  • ועדיין במוזיאון המכוניות
    ועדיין במוזיאון המכוניות
  • מוזיאון התעשייה בתפן - בעיקר מחרטות
    מוזיאון התעשייה בתפן - בעיקר מחרטות
  • אבל לא רק מחרטות
    אבל לא רק מחרטות
  • פסל של עפרה צימבליסטה בגן הפסלים בתפן
    פסל של עפרה צימבליסטה בגן הפסלים בתפן
  • שחזור חומה ומגדל ביער חניתה
    שחזור חומה ומגדל ביער חניתה
  • הכניסה למוזיאון חומה ומגדל בחניתה
    הכניסה למוזיאון חומה ומגדל בחניתה
  • נוטרים במוזיאון חומה ומגד בחניתה
    נוטרים במוזיאון חומה ומגד בחניתה
  • צילום אותנטי מהעלייה על הקרקע בחניתה
    צילום אותנטי מהעלייה על הקרקע בחניתה
  • הפסיפס במוזיאון חניתה
    הפסיפס במוזיאון חניתה
  • בית לוחמי הגטאות
    בית לוחמי הגטאות
  • יד לילד בלוחמי הגטאות, מבט מבחוץ
    יד לילד בלוחמי הגטאות, מבט מבחוץ
  • אולם הויטראז'ים ביד לילד בלוחמי הגטאות
    אולם הויטראז'ים ביד לילד בלוחמי הגטאות
  • "אוצרות החומה" דוכן של קולעת הסלים
    "אוצרות החומה" דוכן של קולעת הסלים
  • אוצרות החומה: סלון דמשקאי. מוזיאון מאוספים אישיים.
    אוצרות החומה: סלון דמשקאי. מוזיאון מאוספים אישיים.