פנאי - פורטל התיירות של הגליל עליון

כניסה ללקוחות
צימרים ובתי מלון מסעדות ואירוח אטרקציות ואתרים טיפולים וספא טיולים ומדריכים תרבות ואומנות שופינג ומתנות לקבוצות וארגונים

כדאי לכם



עשר נקודות

עשרה מדריכי טיולים מהגליל מביאים את ההמלצה המיוחדת שלהם לקיץ. פרויקט מיוחד / אתר פנאי

עץ הנזירות 

אורן שוורץ מספר על פיקוס גדול עם כמה גזעים, ובעצם מדבר על כולנו 
בחרתי לספר על מקום קסום אשר רבים עוברים לידו אך לא שמים לב אליו, מקום בו מבחינתי התרחשה היסטוריה משפחתית קטנה שהיא חלק משרשרת ההיסטוריה של התחדשות העם הזה בארצו. 
ממש ליד העיירה שלומי, באזור התעשייה המשגשג, שוכן לו עץ ענק אשר יכול להכיל תחת צילו 150 איש. העץ מצוי ליד הכביש באזור בו עוברים אנשים, אך בכל זאת נחבא מן העין, או הלב. זהו עץ פיקוס בגובה 20 מטר לערך בעל מספר גזעים ונדרשים כמה אנשים על מנת להקיף את קוטרו. העץ עומד (ואולי בכלל נשען) ליד מבנה ששימש בעבר כאחד מבתי הספר שהופעלו על ידי נזירות גרמניות, בכפר שהיה כאן. כאשר התיישבו כאן עולים חדשים בשנות ה-50 (תערובת של יוגוסלבים, רומנים, תימנים ומרוקאים) שימש העץ למשחקי הילדים אשר טיפסו עליו ללא לאות. 
בכפר הנטוש עברו כמה גרעינים של התיישבות, כולל זה של מושב בצת וכן של לימן. כאן גרו ההורים של אבי שהגיעו מגרמניה והקימו את מושב לימן וכאן גרה גם אימי שהיא ממוצא מעורב תימני-מצרי. לימים ייפגשו אבי ואמי ויקימו משפחה מפסיפס העדות שהוא עם ישראל. 
אני ממליץ לסטות מעט מן הדרך לכמה דקות ולבקר את הענק היפה. 
כיצד מגיעים: נוסעים לעיירה שלומי (על כביש 899) ובכניסה המערבית (זאת של איזור התעשייה) פונים במעגל התנועה צפונה (שמאלה לבאים ממערב) נוסעים כ-150 מטר ונעצרים בצד ימין של הכביש. משם כבר רואים את העץ. 
אורן שוורץ ביחד עם גדעון סגלי מהווים את צוות "הבה נגלילה" המתמחים בהנחיית סיורים עשירי תוכן בגליל, בכרמל ובגולן. 052-2377496, 054-5600105, www.naglila.co.il. 
עוד בסביבה 
אטרקציות: מערת קשת בפארק אדמית, אתר ראש הנקרה, חופי בצת ואכזיב 
מסעדה: מורגנפלד – סטייק האוס, 050-6761607 
 
 

מי מריבה 

איילת בר מאיר לוקחת אותנו לבירכת אל ארז בכפר ינוח. בקיץ אין מים, אבל יש נוף וסיפור טוב 
"בירכת אל ארז" הנמצאת על רכס ינוח מעל הכפר ינוח, נבנתה בתחילת המאה ה-20 על ידי אנשי הכפר. הבריכה נבנתה כדי לאסוף את מי המעיין הנובע מעליה. כשסיימו לבנות אותה היא הזכירה לבונים אותה בריכה בלבנון עם ארזים סביבה. על אף שלעולם לא היו ארזים בסביבתה היא בכל זאת קבלה את השם בירכת אל ארז – בריכת הארזים. בחרתי לספר עליה בגלל מיקומה היפה ובגלל שסיפורה עוסק בחיים ומים.  
סיפור מסמר שיער מהלך בסמטאות ינוח, ומתאר מריבות על מי הבריכה בין הבדואים בסביבה לתושבי ינוח. הריב החריף עד כדי כך שסופו היה ברציחת מספר בחורים צעירים מינוח. אנשי ינוח בזעמם יצאו למעיין וחסמו אותו באבנים ואדמה. מאז מתמלאת הבריכה רק בחורף וכשנגיע לשם בימות הקיץ נמצא את הבריכה יבשה.  
בימי הקיץ, מתחת לאדמה בעומק מטר, ישן הטריטון את שנת הקיץ שלו. הטריטון הוא דו-חי שבימי החורף מאכלס את הבריכה ומתחפר באדמה כאשר היא מתייבשת. כדי להגן על עצמו מהתייבשות הטריטון מגדל סביבו תא קשיח שנמס במים כאשר יורד גשם.  
למרות שאין מים בבריכה בעונה זו, עדיין הקיץ היא עונה טובה לבקר בה. הדרך לבריכת לארז שופעת פרחי קיץ, חלקות מעובדות ודירי צאן קטנים. כשתגיעו לבריכה תוכלו לשבת על המדרגות שנועדו לשואבי המים, ליהנות מנוף גלילי עד הים, לדמיין מים וארזים ולחשוב איך המים מניעים את בני האדם מאז ולתמיד. 
איך מגיעים: נוסעים בכביש המרכזי של ינוח, בצומתT פונים שמאלה ונוסעים עד סוף הכביש. במקום בו נגמר הכביש ומתחילה דרך עפר, חונים ועולים עם השביל. 
נחזור בדרך ממערב לבריכה המתחברת לדרך ממנה עלינו.  
איילת בר-מאיר היא מדריכת טיולים, מתמחה בגליל ובטיולי פולקלור. 0546378901 
עוד בסביבה 
אטרקציות: שביל נורמן ליד כפר ורדים, בתי אמנים בכפר ורדים 
מסעדות: שיינפלד – מסעדה חלבית בכפר ורדים, קפה אחר במרכז המסחרי כפר ורדים, רוזמרין – מסעדה מזרחית במרכז המסחרי בכפר ורדים 
 

מקדש הפליטים היהודים 

אמנון גופר מחפש בבית הכנסת העתיק בברעם ומוצא שורשים רב לאומיים 
שניים צעדנו על השביל. שאדי ואני. קול דרדור האבנים הנשמטות מתחת רגלינו החריד שפן סלע ממקומו וצמרות עצי האלון נעו קלות ברוח הגלילית המלטפת. 
ברחבה שבין הכנסייה לבית הכנסת עצרנו לרגע. שאדי הביט מערבה, אני הבטתי מזרחה. הוא, פניו אל בית הוריו, אני פניי אל ימיי ובית אבותיי. הוא ראה צריח כנסייה ופעמון, אני ראיתי בית כנסת מפואר. 
המקום, בירעם. הזמן, ימים אלה של קיץ חם, והאנשים, אני ושאדי. אני מורה דרך תושב הגליל ושאדי בן גוש חלב שהוריו יצאו לילה אחד במסע רגלי מבירעם לגוש חלב, כאותו מסע רגלי אליו יצאו הוריי מספינה שנחתה על חוף באישון ליל אל קיבוץ או מושב בארץ משאת נפשם. 
טיול בבירעם הוא טיול אל לב ההוויה הארץ הישראלית. נוגע בפינות החבויות והחבוטות של נפש אזרחי המדינה הזו. והרוח, הרוח ששיחקה בצמרות האלונים, דפדפה קלות גם בדפי חיינו תוך שצעדנו לטיול קליל בכפר היהודי העתיק ברעם, שלימים הופך לכפר המרוני בירעם. 
בשעה שעלו גיסותיו של אספסיאנוס על הגליל, בימי המרד הגדול, עוד נאחזו תושביו היהודים של חבל ארץ זה במעוזיהם כאוחזים בקרנות המזבח. הסכסוך האתני הגדול באזורנו התחולל כאן כבר אז. ולאחר שרבים מתושביו היהודים של הגליל יצאו לגלות, נותרו פליטי מלחמה מבני עמנו ובנו כפריהם, ופיארו אותם במקדשי מעט ועשו חייהם כאן בגליל כאילו כל עולמם סובב גליל הוא.  
מדוע בחרתי בטיול בבית הכנסת העתיק בבירעם? בגלל העבר, בזכות ההווה ובתקווה לעתיד. 
איך מגיעים: על כביש הצפון 899 בין קיבוץ סאסא ומושב דובב. פתוח בימי חול ושבתות. האתר נסגר בשעה 16:00. 
אמנון גופר הוא מדריך טיולים ומורה דרך, מתמחה בתרבות הגלילית. www.gofer.co.il, 054-6549191. 
עוד בסביבה 
אטרקציות:_ יער ברעם, גוש חלב 
מסעדות: מסעדת הר מירון, מסעדת אל ליאלי ומסעדת ליאלי בירות, כולן בגוש חלב 
 

כפר ארבע עדותיו 

פריד פדול מגלה לנו סודות על פקיעין, כפר הולדתו 
פקיעין, כפר ציורי קסום, מלא פינות חן ושכיות חמדה, שקידמה אינה ניכרת ברחובותיו. הכפר שוכן על צלע הר, בבקעה שנתנה לכפר את שמו הערבי 'בוקיעה'. סיפורה של פקיעין הוא סיפור של חיים בצוותא ובהרמוניה. סיפור של דרוזים, נוצרים, מוסלמים ומספר משפחות יהודיות, ביניהן משפחת זינאתי, נצר לשושלת ארוכת שנים. אני ממליץ לצאת לסיור בפקיעין, ליהנות מהנוף הגלילי והנוף האנושי. כיליד ותושב פקיעין, המכיר את פקיעין וסביבתה כמו שרק יליד המקום מכיר, כל פינה, סיפור ואגדה, אני תמיד שמח לספר על פקיעין ולחשוף את פקיעין האמיתית, המארחת והנעימה. 
כדאי להתחיל את הסיור בתצפית מרהיבה מעל בתי הכפר. מהתצפית ניתן לראות את הבתים הצפופים שסוכות גפנים מכסות כמעט כל גג. משם יורדים במדרגות דרך מערת רשב"י ומשם למעיין שבכיכר הכפר. הדרך עוברת בסמטאות פקיעין, כל סימטה והסיפור שלה. למשל, באחת הסמטאות, קרוב לבית האבן של המוח'תאר (ראש הכפר), צולמה הסדרה "פאפאדיזי" המפורסמת. בהפסקות הצילומים ישבו אצלי תיקי דיין ומוני מושונוב ושתו תה. 
בכיכר המעיין ('עין אל בלד') תוכלו להתרווח על מדרגות המעיין או בצל עץ התות, שריד לתעשיית המשי בכפר. מהכיכר המשיכו אל בית הכנסת, עצרו בדרך למבט על הכנסייה האורתודוכסית מהמאה ה-19, וכנסו לסמטה צרה שתוביל אתכם אל ה'רובע היהודי', מתחם הפסיפס העדתי, שאין יותר ממנו לסמל את חיי הדו קיום בכפר. מכאן הירידה תוביל לבית הבד המשוחזר של משפחת בכריה וממנו תוכלו להמשיך למתחם התיירות שבכניסה לפקיעין, בו ניתן לבקר בחנות הסבונים המפורסמת של סבתא ג'מילה. 
פריד פדול הוא מדריך טיולים חווייתיים בפקיעין, בגליל ובארץ כולה. 050-4666125, 04-9979816. www.farid.co.il.  
עוד בסביבה 
אטרקציות: אגם מונפורט 
מסעדות: הדרל'ה באגם מונפורט 04-9571831, מסעדת המערה בפקיעין. 
 
 

תאנים ומבוכים 

אתי רייטר יצאה לפארקים של כרמיאל ומגלה פינות ירוקות בתוך העיר 
בכרמיאל הירוקה ניתן למצוא שפע פארקים מטופחים, ירוקים, עם עצי פרי (בקיץ ניתן ליהנות מתאנים מתוקות), מרחבים, מתקני שעשועים לילדים, אוויר צח ונוף מדהים. כתושבת כרמיאל שמטיילת הרבה, מכירה היטב את הגליל ומפיקה טיולים, החלטתי להמליץ על טיול משפחתי דווקא בפארקים יפים שלא רבים יודעים על קיומם. 
בכרמיאל פזורים שבעה פארקים, לפניכם המלצות על ארבעה מהם: 
פארק רבין – בפארק יש שפע של פעילויות, מתקני משחקים, מדשאות, פרגולות ושרידים ארכיאולוגים מהתקופה הביזנטית. הפארק פתוח כל יום והכניסה חינם. 
פארק הגליל – חוויה מושלמת של טבע ונוף גלילי, בריכות מים, צמחים, עצים, פינות ישיבה מוצלות, אמפיתיאטרון ומצפה "ארבע הרוחות" הצופה על כרמיאל. 
פארק אלון – הפארק נמצא בחלק המזרחי של העיר והוא הוותיק מכולם. בפי הכרמיאלים הוא נקרא "הבוסתן", מאחר שהוקם על שרידים של בוסתן טבעי. בפארק עומדים מטוס סקייהוק ותותח כאנדרטה לזכרם של שני בני כרמיאל. 
פארק המשפחה – הפארק החדש שנחנך לפני מספר חודשים, סמוך לבניין העירייה, הוא אחד היפים והמושקעים ביותר בארץ שמותאמים לכל המשפחה. הפארק משתרע על שטח של 18 דונם וכולל בתוכו אטרקציות, הפעלות, משחקים, מתקני שעשועים, פינות ישיבה מסוגננות, מבוך צמחייה ענק, מבוך מים, מגרשי מיני גולף, מתחם כדורת, מגרש למשחק שחמט, מתקני ספורט ייחודיים, גשרים, גינון מטופח ומדשאות. הפארק פתוח בשעות היום בתשלום סמלי לתושבי חוץ. מומלץ מאד.  
אתי רייטר מ"חוויה גלילית" מפיקה טיולים בצפון, סדנאות וימי כיף. 04-9980283, 054-4980283, www.glilit.co.il. 
עוד בסביבה 
אטרקציות: דרך נוף יער אחיהוד (כניסה ליד תחנת הדלק בצומת גילון) 
מסעדות: ביסטרו מקומי במרכז כרמיאל 04-9589589, המרפסת ברחוב החרושת 04-9083244, פאב כרמיאל ברחוב המתכת 0547-208730. 
 

אחים קרובים רחוקים 

זהר אופיר מתפעם מהזלזלת המנוצה ומאחיה זלזלת הקנוקנות, ומוצא שלג באמצע הקיץ 
בשבוע שעבר ראיתי אותו לפתע, לבן, רובץ בכבדות על בדי העצים בחורש הים-תיכוני הסבוך של הגליל העליון. שפשפתי את עיני בתימהון. הייתכן? 
"אל תתמהו על השלג בניסן, אנחנו ראינוהו בסיוון". כתובת זו חקוקה הייתה, כך יודעות לספר האגדות, באבן המשקוף של בית הכנסת הקטן (להבדיל מזה הגדול – המוכר כל כך), אשר עמד בברעם העתיקה. אכן, מוזרה היא הכתובת, הייתי מהרהר ביני לבין עצמי עד שבשבוע שעבר ראיתי הלבן הזה. הייתכן שזהו השלג עליו מדברת הכתובת? 
ארצנו נתברכה בלמעלה מ-40 מיני צמחים מטפסים. כמחצית מהם נמצאים בנופיו המגוונים של האזור הים-תיכוני. על אף היותם בני משפחות רבות ושונות, כלומר בני מוצא שונה, הרי הם בעלי תכונות רבות משותפות הנובעות מאורח החיים ו"מבנה הגוף" הדומה: כולם בעלי "גוף" עשבוני, הצומח במהירות ומאריך את אבריו באופן "בלתי פרופורציוני" לחוזקו, זאת משום המרדף האין-סופי אחר אור השמש הברוך – מקור החיים. בהיותם חלשים, רכים וארוכים לא נותרו להם אפשרויות רבות, אלא שתיים: האחת – להשתרע על הארץ ו"לזחול" לאורכה ולרוחבה, זאת בתנאי שבית הגידול פתוח ומואר. השנייה, באזור החורש המוצל – להיצמד לצמח מעוצה (עץ למשל), אשר הודות לרקמת העצה החזקה שלו יכול הוא לצמוח זקוף ולגובה רב ולהיות בטוח שבתחרות אל אור השמש זכה הוא ואין לו מתחרים. 
אך לאט לאט (ולעיתים אפילו די מהר), הרחק למטה על פני הקרקע, מזדחל לו חרש צמח עשבוני רך וקטן, שעצה אין לו ולהזדקף בעצמו אינו יכול, אך לעומת זאת פיתח הוא אברי אחיזה וכריכה משוכללים ויכולת צמיחה מהירה. כך, בטרם הספיק העץ הגאוותן להניף את זר הניצחון, אחז בו זה הקטן, כרך את אצבעותיו הקנוקניות סביב ענפיו והופ, "רוכב" הוא כבר על כל צמרתו ומכסה אותה בעליו, פרחיו ופירותיו ושם את העץ בצילו. 
בין המטפסים הרבים נפגש המטייל בחורש הגלילי בשני מינים אחים בני משפחת הנוריתיים דווקא, אשר גדול בהם הפער בין הופעתם הבולטת בסביבתם, לבין היותם מאוד לא מוכרים. שניהם עונים לשם הסוג זלזלת, שניהם נושאים מכבדים גדולים של פרחים לבנים, אך שניהם, למרבה הפלא, מרוחקים זה מזה כרחוק החורף מן הקיץ בעונת הפריחה שלהם. 
האח הבכור, זלזלת הקנוקנות, פורח בפרחיו הלבנים, הגדולים, המופנים כלפי מטה כפעמונים תלויים בלב החורף. בעת חשרת העננים האפורים והכבדים המכסים את השמים מאופק עד אופק, נפלא לגלות את לובן הפריחה הבוהק מבעד לטיפות הגשם, מכסה את אמירי העצים כסוליסט מוחלט, יחידי בשטח בחודשים דצמבר וינואר בטרם פרוץ סימפונית האביב בשלל צבעיה וריחותיה. 
אך כיוון שחורפי הוא, הרי לא בגללו נזעקנו דווקא עתה אל נייר הכתיבה, אלא בשל אחיו הקטן: הזלזלת המנוצה. שכן עתה, חצי שנה לאחר שקמלו פרחי החורף של זלזלת הקנוקנות, כשחרבוני הקיץ שדפו בשרביהם את אחרוני פרחי האביב, שוב לפתע מתכסים אמירי העצים בלובן הפריחה.  
לרגע תוהה אתה: הייתכן? שתי עונות פריחה כה קיצוניות לאותו הצמח? אך במבט שני קל להבחין: הפרחים קטנים יותר (אך עדיין גדולים למדי) ופונים כלפי מעלה ולכל הכיוונים. מבט שלישי מגלה שגם זלזלת הקנוקנות, זו שפרחה באמצע החורף, גם היא מתבלטת עתה, לא בפרחיה, כי אם בעליה הבולטים בצהוב השלכת. 
אכן, בשעה שאח אחד משליך את כל עליו בשלכת קיץ, עומד האח השני במלוא הדר פריחתו הלבנה. הייתכן שזהו השלג שהם ראו שם בסיוון? אכן שני אחים (מ)שונים.  
איפה רואים: כמעט בכל אזור של חורש טבעי ברחבי הגליל. 
זהר אופיר ("גדרון – טיולים") מורה דרך בכיר ומדריך טיולים ותיק בכל צפון הארץ. 052-3738822 
 

לבלוע לאט 

דוד מלכה חושף תופעה: ההוטות, או בשמן האחר הבולענים של רכס פקיעין והר מירון 
הוטות! מה זה הדבר הזה? עבדאללה הזקן יסביר כי הוטה הוא הכינוי הערבי לתופעת הטבע המכונה כך בפיהם. פירושה המילולי – לוע הלווייתן. 
לוע הלוויתן? שואל המטייל. מה ללוויתן, יצור ימי, עם אזור הררי וסלעי? איפה פה הים? 
ישיב עבדאללה, כי החלל הפעור בגוש הרי מירון, תופעת הטבע של הסלע, דומה ללוע הלוויתן הזקוף שתחתיתה לא נראית לעין. ואתם, היהודים, קוראים אותה קמין או בולען. 
בולען! אומר המטייל, בולען נמצא בכלל באזור ים המלח ולא כאן. 
כן, ישיב עבדאללה, אבל הבולען של ים המלח הוא מהעת החדשה, דינמי, פעיל ומתרחש לאורך החוף. הוא נוצר אולי מסיבות דומות, אבל לא בסלע. בגליל הבולען הוא מזמן אל-רומנא ועוד על הסלע הקשה. 
וכך לאורך כל השנים נקשרו באזור גם אגדות וגם סיפורים על ההוטות. מחליל הרועים שנפל בהוטה ופרץ לאחר 40 יום במעיין אל-בלד בפקיעין ועד למוכסים וסוסיהם של הסולטן הטורקי שהושלכו על ידי הפלחים מכפר בית ג'אן הסרבנים והגאים, והכל בכדי לחמוק מתשלום המס. 
תופעת הבולענים או הקמינים, נוצרה כתוצאה מהתרוממות גוש הרי מירון שעל שיטחו נחשפים סלעי גיר ודולומיט מתקופת הקנומן (רק 95 מיליון שנה). בשכבות אלה נוצרו, וממשיכים להיווצר, תהליכי המסה בסלע החשוף כתוצאה מכמות המשקעים הגדולה באזור ההר. המים אוספים מהאוויר פחמן דו חמצני וגורמים לתהליכי המסה מואצים של המלחים והמינרלים בסלע. כך נוצרים צינורות אופקיים שהולכים ומתרחבים עם השנים, בבלייה שהינה כימית ופיזית, עד לקבלת צורת הבולען הקרסטי. 
המרכז לחקר מערות ערך סקר רחב בשנות ה-80 ובהם אותרו מרבית ההוטות. המבצע כונה מבצע "הבובה", מאחר ובובה בגודל אדם טבעי הורדה בחבל לתוך הבולענים האפלים וכך ניתן היה להעריך את עומקם. 
הבולען הגדול ביותר נמצא דרומית מערבית בפסגת הר עפאים ועומקו 147 מטר ומכונה "הוטת הג'רמק". השם ג'רמק מקורו בשם ג'אפטליק אלג'רמק מהתקופה העות'מאנית ומשמעו בשפה הפרסית קמח דק (או ריחיים וקמח). השם מעיד כי בתקופה ההיא עסקו בגידול חיטה והקימו באזור תחנות קמח רבות. 
להוטות המסומנות במפת השבילים בגיליון מס' 2, ניתן להגיע בשבילי הליכה מסומנים. 
הבולען המכונה הוטה מספר 6 נמצא על רכס פקיעין. עומקו 60 מטר, ומותר לכניסה בסנפלינג. הבולען מחולק לארבעה מפלסים ומוביל לאולם גדול וחשוך. בתוך הבולענים אולמות המכילים עושר של נטיפים, זקיפים בצורת פגודות ואוזני פיל ובעלי חיים כמו עטלפים, יונים וסלמנדרות בחגבי הסלע. 
איך מגיעים: המטייל העצמאי יכול להגיע להוטה מספר 6 הממוקמת ברכס פקיעין בשתי דרכים. האחת, מהכפר בית ג'אן בשביל המסומן בירוק במרחק ק"מ מחורבת צב. השנייה, מכביש 864 מהחנייה שמול מלון פקיעין, לעלות ברגל להר פקיעין בשביל המסומן בכחול, העובר בחורש ארצישראלי כמעט בתולי. במפגש עם השביל המסומן בירוק פונים לכיוון חורבת צב עד להוטה, מומלץ לשלב בביקור בהוטה 6 ירידה בסנפלינג עם מדריך מורשה. 
להוטות מרשימות נוספות ניתן להגיע רק ברכב 4X4 בעזרת מדריכים. 
דוד מלכה, מורה דרך מוסמך ומפעיל "טריפ בגליל" – טיולי ג'יפים. 050-5559496. 
עוד בסביבה 
אטרקציות: פקיעין העתיקה, בית ג'אן. 
מסעדות: חומוס אל אפנדי בפקיעין 04-9976886, הדרל'ה ביסטרו צרפתי באגם מונפורט 04-9571831. 
 

יוונים, רומאים וצה"ל 

מוריס צמח מושך אותנו אחורה בזמן ומזרחה, אל סוסיתא 
ממרומי ההר, 350 מטר מעל הכנרת, נשקף נוף עוצר נשימה. אחרי שנרגעים מהנוף, אפשר להתפנות לאתר עצמו, שהוא מרגש לא פחות. 
סוסיתא, היפוס ביוונית, הייתה אחת מהדקפוליס (עשר הערים שבנתה האימפריה הרומית). העיר הוקמה על ידי מתיישבים יוונים הלניסטים בערך בשנת 200 לפני הספירה. בשיא פריחתה, במאה ה-2 לספירה, עוטר הרחוב הראשי במאות עמודי גרניט אדומים שיובאו ממצרים והדבר מעיד על עושרה של העיר. סוסיתא הוקפה בחומות חדשות, מקדש לקיסר וכן תיאטרון, אך הדבר המשמעותי ביותר היה בניית אמת מים באורך 25 ק"מ שהובילה מים לעיר. 
בתקופה הביזנטית, עם הפיכת הנצרות לדת הרשמית של הקיסרות, הייתה סוסיתא למוקד בניית כנסיות ומנזרים ולא פחות מ-9 כנסיות נתגלו באתר.  
בשנת 749 נהרסה העיר בעקבות רעידת אדמה והיא נעזבה ולא יושבה מחדש. במלחמת העצמאות, נכבש המוצב הסורי שהיה במקום על ידי מחלקה מחברי קיבוץ עין גב. עדיין ניתן לראות את הרכבל באמצעותו הגיעה האספקה לסוסיתא וכן שרידים של תעלות קשר ועמדות שהיו חלק מהמוצב של צה"ל.  
החפירות הארכיאולוגיות חודשו בשנת 2000 בראשות הארכיאולוג ארתור סגל ונמשכו עד 2009. החפירות מתמקדות במספר אתרים בעיר: הפורום של העיר, מקדש הלניסטי גדול, שערי העיר הרומית, הכנסיות הביזנטיות וחומות העיר.  
המסלול: מטפסים באוכף שהנו תוואי אמת המים לסוסיתא. נכנסים דרך השער המזרחי. מבחינים באמת המים (חוליות אבן חלולות), ממשיכים מערבה במורד הרחוב הראשי, הוא הדקומנוס, עם הפנים לכנרת ומגיעים לפורום המרשים (כיכר העיר). מימין לכיכר עושר של כנסיות עם עיטורים ופסיפסים. 
מוריס צמח הוא מדריך טיולים ותיק בארץ ובחו"ל. 052-8499217, 04-6936924. www.morris.co.il. 
עוד בסביבה 
אטרקציות: מעלה גמלא, חופי הכינרת 
מסעדות: מסעדת הדגים בעין גב, מושבוצ במושב רמות, חווה בכפר במושב רמות 
 

מן התנ"ך עד הפלמ"ח 

שלמה אפל לוקח אותנו לסיור בנבכי ההיסטוריה של עכו 
מספרים על בריטי שניכנס לחנות לממכר עתיקות ושאל "מה חדש?". כזוהי עכו. בכל ביקור חושפים בה משהו חדש-ישן המשתבץ במסגרת הכרונולוגית שבין שחר ההיסטוריה לתקומת ישראל. 
רק ירושלים יכולה להתחרות בה. כמו ירושלים, כך עכו. עכו נוסדה על ידי עמי כנען ולא ננטשה מעולם, וכמו הר הבית שנבנה במקום של חסד, כך בעכו נעצר המבול בזכות היותה עיר של חסד. מדרש הנותן טעם לשמה של העיר עשוי משכית (פסיפס), והוא קבוע בבית הכנסת אור תורה, אחרון אתרי הביקור של הסיור המומלץ בעיר. ולמה אחרון? הבאתי לפניכם סיור לפי סדר כרונולוגי של אירועים לאורך ההיסטוריה של עכו. מהקדום ביותר לחדש ביותר. מהתנ"ך עד הפלמ"ח, וקצת הלאה. 
התל הכנעני (גבעת נפוליון), יהיה הראשון בסיור. ממנו נשקף נוף המפרץ, עמק עכו, הכרמל והרי הגליל. המקום ממחיש למטייל את יחסי הכוחות שלחמו על אוצרות הארץ, הכנענים ומולם שבטי ישראל, ששבו מעבדות מצרים. האחרונים לא הצליחו למגר את יושבי התל, ככתוב בספר שופטים פרק א' פסוק 31-32: "אשר לא הוריש את ישבי עכו... וישב האשרי בקרב הכנעני יושבי הארץ כי לא הורישו". 
הסלעים שליד מגדל האור הם האתר השני, שם נקבעה עכו כגבול הארץ (תלמוד, מסכת גטין). נמשיך לתקופת הרמב"ם (ימי הביניים) שהגיע לנמל עכו הצלבנית (1165) בטרם הפכה לבירתם. שרידים מתקופת הצלבנים הם חאן אלאפראנג' (כיכר סאן מרכוס של בני ונציה), הנמל ומגדל הזבובים. מימי הזוהר נותרו המתחם ההוספיטלרי והמנהרה הטמפלרית, כאשר עכו שימשה כבירת ממלכת ירושלים הצלבנית לאחר קרב חיטין. 
התקופה התורכית מאופיינת על ידי החומות, אמת המים, השווקים, חאן אל עומדאן, המסגד והחאמם. ניתן להזכיר את רבן גמליאל (משנה) שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי.  
בסוף המאה ה-18 (העת החדשה) ניסה נפוליון לכבוש את העיר. בית הקברות של חייליו נימצא ליד מכללת הגליל המערבי. 
את תקופת המנדט מאפיינת מצודת טיגרט הטיפוסית, בניין המשטרה, שנבנתה בימי המאורעות של 39-36, עת שיתפו הבריטים פעולה עם הישוב העברי בהקמת הבית הלאומי. מסוף 1939, עת נסוגה הממשלה הבריטית מהבטחתה, ועד סוף המנדט, שימשה המצודה כבית כלא לחברי המחתרות, אליה פרצו לוחמי האצ"ל. בחדר הגרדום נתלו הרוגי המלכות, בניהם הפורצים שנתפסו. האתר הלפני אחרון בסיור הוא אנדרטה המנציחה את חללי כובשי עכו במלחמת השחרור. וכאמור, נסיים בבית הכנסת "אור תורה" העשוי כולו פסיפס. ומוכר גם כבית הכנסת התוניסאי. 
שלמה אפל הוא בעל משרד התיירות נופש ופנאי. 1-800-350-545. www.nofeshdati.co.il. 
עוד בסביבה 
אטרקציות: מוזיאון אוצרות החומה בעכו, שוק עכו, פארק חי קרית מוצקין. 
מסעדות: חומוס סעיד, חומוס סוהילה, מסעדת אבו כריסטו, הלחם והדגים, החוף המערבי, אורי בורי. 
 
 

ים, פסיפס ואנדרטה 

מיכאל בן דרור מקפצץ בין הסלעים על החוף המיוחד של שבי ציון 
יש חופים ויש חופים. אלא שהחוף בשבי ציון הוא חוף יחיד ומיוחד. המפרץ הקטן, הסלעים השטוחים כמדרכות וחול הזיפזיף יוצרים פה נוף חופי שאיננו מוכר. 
שבי ציון הוא מושב שיתופי שהוקם ב-1938 במסגרת ישובי "חומה ומגדל". המושב נוסד על ידי הייקים שהגיעו מכפר בדרום גרמניה (ממנו גם הגיעו הטמפלרים) ולקחו חלק פעיל בהגנה ובהעפלת אניות המעפילים. בבית הקברות שבצפון הכפר טמונים גם תשעת חללי האצ"ל מהפריצה לכלא עכו במאי 1947. 
אני ממליץ להתחיל את הטיול לאורך החוף מהצד הדרומי שלו. אורך המסלול כקילומטר ומתאים לכל גיל.  
הדיונות בתחילת המסלול מלבינות בקיץ ובסתיו המוקדם מחבצלת החוף היפה. פרח אצילי זה ילווה אותנו לאורך המסלול עד סופו. דשדשו על החולות אל קו הים ולכו צפונה לאורכו. 
החוף סלעי, עם סלעי גידוד ומתלולי כורכר הצונחים אל הים. סלעי החוף כאן שונים משאר חופי הארץ. הסלעים הם שטוחים כמעין אריחי מדרכות הנוחים להליכה ולקיפצוץ, גם ברגל יחפה. בין הסלעים בריכות מוארכות ושטוחות ושפע של בעלי חיים. 
לאחר כחצי ק"מ תגיעו לגלעד לזכר 12 נופלי אסון השייטת באנסריה שבלבנון ב-1996. האנדרטה בנויה מ-12 אבנים מוארכות דמויות אסטילה הנשענות זו על זו ומוטות בהדרגה, עד להתמוטטות. או להיפך: מהתמוטטות לתקומה. קטע חוף זה מרהיב ביופיו ופשטותו כשעננות השחפים המרחפים ממעל משלימים את המחזה.  
בהמשך חוף הרחצה (בתשלום) של שבי ציון. שימו לב כי החול כאן גס במיוחד, והוא נוטה יותר להגדרתו כזיפזיף, ממנו הפיקו הפניקים הקדמונים את הזכוכית.  
אם תעקפו את החוף המגודר ממזרח תעלו על טיילת המושכת צפונה. הטיילת קרויה על שמו של מיכה שינדלר והכתובת אומרת: "אוהב חיים, גלים וים". ממול, אנדרטה לזכרו של החובל דני עזרי, נכד לחברי המושב השכן - בוסתן הגליל. ליד האנדרטה, ממש כמו באנדרטת אסון השייטת, ספסל למתייחדים עם זכרו. בסמוך שרידי כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה, עם רצפת פסיפס שחלקים ממנה השתמרו באופן מרשים. 
מכאן המשיכו עוד מעט צפונה עד לשפכו האומלל של נחל בית העמק הכולל גם את נחל יסף (זה של אמת המים מדרום ללוחמי הגיטאות) ומשם מעט מזרחה אל הרחוב הסמוך. הרחוב מוביל אל בית המלון של שבי ציון, מלון חופית (בית חוה), המציין את סוף המסלול. 
איך מגיעים? מכביש מספר 4 (מעכו לנהריה) פונים ברמזור המשולט לשבי ציון, מערבה. נכנסים למושב וברחוב המערבי – "דרך החוף", פונים שמאלה (דרומה). זוהי דרך ללא מוצא. בסיומה יתחיל המסלול הרגלי.  
מיכאל בן דרור מקיבוץ שדה נחמיה, מדריך ומורה דרך ותיק, מומחה לגליל בכלל ולטיולי מים בפרט. 052-3222342, 04-6946082. 
עוד בסביבה 
אטרקציות: מוזיאון בית לוחמי הגטאות, כלים ושושנים – כלי פורצלן בשבי ציון, דרך – חנות אופנה בשבי ציון. 
מסעדות: פשוט טעים במרכז המושב, פאב הפרה, מסעדת בוגוטה במרכז ביג רגבה.

תגובות לכתבה



  • עץ הנזירות בשלומי
    עץ הנזירות בשלומי
  • עץ הנזירות בשלומי
    עץ הנזירות בשלומי
  • מי המריבה - ינוח
    מי המריבה - ינוח
  • מי המריבה - ינוח. יש גם פריחה. צילום: איילת בר-מאיר
    מי המריבה - ינוח. יש גם פריחה. צילום: איילת בר-מאיר
  • מקדש הפליטים היהודים. ברעם. צילם: אילן גד
    מקדש הפליטים היהודים. ברעם. צילם: אילן גד
  • כפר ארבע עדותיו. פקיעין
    כפר ארבע עדותיו. פקיעין
  • ככר המעיין בפקיעין
    ככר המעיין בפקיעין
  • תאנים ומבוכים. פארקים וכרמיאל
    תאנים ומבוכים. פארקים וכרמיאל
  • תאנים ומבוכים. פארקים בכרמיאל.
    תאנים ומבוכים. פארקים בכרמיאל.
  • אחים קרובים רחוקים. זלזלת מנוצה. צילמה: איילת בר-מאיר
    אחים קרובים רחוקים. זלזלת מנוצה. צילמה: איילת בר-מאיר
  • חורש ארצישראלי מצוי. מקום טוב לחפש זלזלת. צילם: אייל כץ
    חורש ארצישראלי מצוי. מקום טוב לחפש זלזלת. צילם: אייל כץ
  • לבלוע לאט. בולענים בגליל
    לבלוע לאט. בולענים בגליל
  • לבלוע לאט. בולען 2
    לבלוע לאט. בולען 2
  • לבלוע לאט. בולענים בגליל
    לבלוע לאט. בולענים בגליל
  • יוונים, רומאים וצה"ל. סוסיתא
    יוונים, רומאים וצה"ל. סוסיתא
  • ים, פסיפס ואנדרטה . החוף בשבי ציון. צילם: אייל כץ
    ים, פסיפס ואנדרטה . החוף בשבי ציון. צילם: אייל כץ
  • ים, פסיפס ואנדרטה. החוף בשבי ציון. צילמה: הדס כרמונה
    ים, פסיפס ואנדרטה. החוף בשבי ציון. צילמה: הדס כרמונה